פתיח 2014

פתיח בתורכית=פתח (כיבוש) בערבית (שם תנועת פת"ח מתבסס על מילה זו כראשי התיבות בהיפוכן חיזמת אלתחריר אלפלסטין-חת"פ). ב-2012, יצא לאקרנים סרט בהפקה תורכית בשם "פתיח 1453". סרט אפוס עת'מאני על הכיבוש ונפילתה של ביזנטיון ובירתה, קונסטנטינופוליס. במהלך המצור העת'מאני על חומות העיר, נעשה נסיון (כושל לבסוף) לחפור תחת החומות ולהצית חומר בעירה מתחתן מתוך מטרה למוטטתן.

ימי מלחמת המנהרות ימיה כימי הלוחמה עצמה, כאשר קרבות או מלחמות מצור וכן צבאות או מורדים בנחיתות צבאית עושים שימוש בכלי זה באופן רווח למדי. מנהרות בריחה, מנהרות תובלה ואספקה, מנהרות מחבוא, מנהרות שריפה ונפץ, מנהרות מקלט ומגורים ומנהרות גיחה הן האפשרויות העומדות בפני כל הצדדים הלוחמים ללא יוצא מן הכלל. בהסטוריה המסלמית ניתן למנות כמה וכמה דוגמאות לשימוש ממוקד ונרחב במנהרות. שתיים מהדוגמאות המובהקות ביותר שהותירו חותם בל יימחה על המסלמים, הם- 1. נפילתה של ביזנטיון, 2. נפילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית על מבצריה שחלקן נפלו הודות לחפירות שהביאו להתפרצות לתוכן מצד הכוח המסלמי הצר עליהם ולבסוף למיטוטן הסופי בשנת 1291 בנפילת עכו לכוחות הממלוכים. חטיפות בני אדם מצד המסלמים הינו עסק בן אלמוות עבורם, מסתבר. בהינתן מערכת המנהור בשילוב עניין זה, מימד נוסף שעלינו ללמוד.

ההנחה כי חזבאללה (המסורת השיעית אף מתכתבת עם השיטה, לנוכח העלמותו במנהרה מתחת לביתו של האימאם הנעלם, ה-12 או המהדי וכן תפיסת הנחיתות השיעית לאורך ההסטוריה האסלאמית) נקט ונוקט בשיטות אלו בגבול הצפון צריכה וחייבת להיות המודוס אופרנדי הצה"לי בבואו להתכונן למערכה הבאה מול לבנון (ואף ייתכן מול חלקים מסוריה). חמא"ס, כבר ראינו, חי ונושם על המנהרות הללו. דאע"ש, ג'בהת אלנצרה ואחרים עושים שימוש נרחב בכלי זה במערכה הבלתי-נגמרת בסוריה.

העכברים יוצאים מהחורים ואנו עסוקים במלחמות היהודים. הבעיה הכוללת בין שהיא באוויר, בים, על הקרקע ומתחתיה, עומדת לפתחינו וחותרת מתחת לרגלינו. התרגלנו לחשוב ב"מבצרית" (וילה בג'ונגל), נקים חומות, גדרות, נסיגות (אנחנו כאן והם שם), טילי יירוט יקרים לרקטות וטילים, מערכות מיפוי קרקע למנהרות ועוד היד נטויה. ברצוני רק להזכיר את מפת הפנטגון מלאחר מלחמת ששת הימים על האזור האסטרטגי קיומי של ישראל (מצורפת מפה לצורך המחשה). קרדיט צריך לתת, ד"ר יגיל הנקין הניח לפתחנו מאמר מעלף על תפיסה אסטרטגית לישראל, זו פורסמה בגליון מס' 2 של כתב העת "השילוח".  מי שלא מרחיב את גבולות הלימס מול הפראים הנוודים מן המדבר (אבחון של ההסטוריון אבן ח'לדון ב"אקדמות למדע ההסטוריה" שלו), וחושב כי התבצרות קבועה ואף נסיגה יפתרו את בעיותיו, נדון יהיה בסוף לתבוסה. מי שמסתתר מאחורי חומה לבסוף יפסיד, דברי ימי עולם וההסטוריה.

איציק מגרפתה בסדרת פוסטים מעוררות מחשבה בפייסבוק על סופם של קהילות יהודי חג'אז, הניח לפתחנו כיוון שיש לתת עליו את הדעת. היינו שם בעבר, יצרנו מבצרים ומערכות בריתות. מיטב כלי הנשק המגננתי הוכנסו למשוואה. בנינו מאגרי חירום, את הזהב קברנו ליום סגריר מתחת לבלטות, יצרנו כלכלה משגשגת. מעל הכל, חשבנו שאפשר לסמוך על משענת הקנה הרצוץ.
האסלאם המהפכני (דרך הציר האיראנו-איחוואני) כבש את אירופה בסערה ללא יריית כדור. טלפיו אף כבשו חלקים משמעותיים מגבעת הקפיטול בוושינגטון די.סי. (שאף אחד לא ישלה את עצמו שזו הייתה בעיה של אובמה בלבד, כל הממשלים האמריקניים נכבשו, הסנונית הייתה אצל ביל קלינטון ואחריו ביתר שאת ג'ורג' בוש הבן). מי שבא למזרח התיכון לתקוע יתד ולהתבצר-ייפול. מי שבא לשחק התקפי והתרחבותי-עתידו לפניו.

המזרח התיכון לפני התפרצות הסרצנים וקריסת הציוויליזציות, היה מרכז העולם. מרכז עולם של יצירה ותרבות, מרכז עולם של פיתוח טכנולוגי, מרכז עולם של הגות. ערש הציוויליזציה האנושית נחה לה במרחב שבין עמק הפרת והחידקל, דרך הסהר הפורה ועד עמק הנילוס. ישראל היא הוכחה חיה שאת קו המדבר במישור האקולוגי ניתן להסיג אחור. עתה הגיע השעה לטפל בהסגת קו המדבר האנושי.

פוליטרוקים עליך ישראל

בשוך עניין הרב הראשי הצבאי, סיפור אישי-

חיל החינוך, פוליטרוקים ותפיסה צה"לית ולמה לא ננצח (קישור לאשכול אחרון איציק).

סיפור אישי קטן בו ארצה לשתף אתכם שבא להעיד על עומק הבעיה במישור המערכתי:

==================================

הזמן: שנת 2007. המקום: בסיס שיזפון, חדר שיעורים/תדריכים גדודי של גדוד עזוז 198 (גדוד הכנה לחטיבת השריון 188) המאורע: העברת שיעור "תודעת אויב" על סוריה לחיילי פלוגת המפקדה של הגדוד. הנוכחים: עבדכם הנאמן (עוזר קצין מודיעין של הגדוד- להלן "ע. קמ"ן") שמעביר את ההרצאה ומולי כ-40 חיילים ובתוכם קצין המודיעין הגדודי- מפקדי הישיר וכן מש"קית חינוך הגדודית.

לאחר התיאור הסכמטי, אקדים ואומר כי את השיעור הכנתי מראש על בסיס ידע קודם שלי ובהתבסס על מצגת/מערך שיעור ממוחשב אותה ערכתי ותיקנתי  ביוזמתי על בסיס מצגת קודמת של חיל המודיעין.

המצגת המקורית אופיינה ב"צה"ליות" מובהקת, דהיינו- בכל מקום בו דובר על האינטרסים והמניעים של סוריה דברו על עניינים צבאיים, גאוגרפיים-טופוגרפיים וכלכליים ומעט חברתיים. מה שהיה חסר מאוד במצגת הוא כל המימד הדתי-עדתי בסוריה על מניעיו. עבדכם הנאמן טרח לתקן את המעוות מתוך מטרה להסביר ולהבין את האויב נכוחה (עניין שקיבל משנה תוקף במהלך מלחמת האזרחים בסוריה וה"אביב הערבי" נגד אסד 5 שנים לאחר העברת ההרצאה).

ההרצאה החלה בתיאור הסכמטי ובהמשך עברה גם למימד הדתי-עדתי (בבחינת דע את האויב מכל היבטיו). בדיוק בשלב הזה נכנסה לפעולה מש"קית החינוך היקרה (ברי כי לא מדובר בבחורה נבערת מדעת) וטרחה לחבל בהרצאה בצרור שאלות קנטרניות שמטרתן היחידה להרוס את ההרצאה בדגש על החלק שכה טרחתי בחיבורו. משטרחה המטרוניתא למסמס את המשך הדברים, נאלץ הקמ"ן לקחת את המושכות ולסיים את ההרצאה בעוד פסקותיים על הנושא וחדל.

אני מציין את זאת כדי להבהיר כי הפונקציה הנקרית "חיל חינוך" וכל עניין תודעה יהודית שפותח ברבנות ועבר אליהם ומאידך "תודעת אויב" נשלט על ידי פוליטרוקים שלא יתנו לאף אחד לחרוג מהקו המפלגתי המוכתב. מעבר לכך, הגישה הצה"לית כולה לא מבינה את האויב ואפילו לא מזהה אותו. מש"קית חינוך בפלוגת מפקדה בגדוד הכנה של חיל השיריון טרחה לוודא כי הרצאה שפותחת צוהר על הצד שכנגד והבנת מוטביציות דתיות-עדתיות ולא רק אינטרסים מרקסיסטיים לא תעבור כראוי. ומן הסמל אל הרמטכ"ל....

הלינק לרשימת בני הכת הטמאה של צאצאי דתן ואבירם

http://web.archive.org/web/20131128193557/http://www.masada2000.org/list-A.html

הרהורים על גזענות בעולם הערבי והמסלמי

"קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים". "הגמל לא רואה את דבשתו" ...
שיוך אתני ערבי או שיוך דתי מסלמי מעלה לעיתים כמה סיסמאות והתקפות נדושות עד כי נדמה כי דוברם המציא מחדש את הרדוקציו אד אבסורדום.

נושא גזע וגזענות הוא בין המובילים אם לא המוביל את הרשימה בתחום זה.

רק כמה דברים כרבר קופצים לתודעה כאשר מעלים את נושא הגזענות בעולם המסלמי בכלל והערבי בפרט.

ראשית, הבה ניתן בהם טעמים, גזענות היא אפליה שלילית ו/או דעה קדומה , מכלילה ולא מבוססת באשר למוצאו האתני של אדם, לרוב זה מתקשר גם לצבע עורו ועיניו ותווי פניו של אדם.

מאידך גיסא, אין נושא אחזקה באידאולוגיה מסוימת או תפיסה אמונית/דתית מסוימת כדי להשתייך על הציר הגזעי/גזעני (על אף ה"שיחדש" שעושים המשתייכים רעיונית לציר פוליטי מסויים, כדי להרחיב את המושג רדוקציו אד אבסורדום).

אמנה כאן כמה נקודות שהופכות לפתע פתאום את הנושא לנהיר ואת דובריו לנושאי האבסורד.

1.      אדם שחור עור מכונה אינהרנטית בשפה הערבית –"עבד", עד היום ניתן למצוא ברחבי העולם המסלמי והערבי בפרט (מסעודיה ועד מאוריטניה, במיוחד באפריקה) עבדים שחורי עור המקבלים יחס של עבד כפי שהיה זה עידן ועידנים (חייו מותרים, ומקבל יחס של חפץ מדבר) ולא כל הגדרה "פוסט-מודרנית"/"מרכסיסטית" של עבדים, ולא, אין זה שווה לחייו של איש הייטק.

2.      מסלמים חדשים לאורך ההסטוריה, במיוחד כאלו שאינם אתנית ערבים, היו מכונים –"מוואלים", היו מסלמים סוג ב' וחיובו לשלם את מס הקרקע- "חאראג'" לאדונים מהחצי האי ערב, כובשיהם לפנים.

3.      לנוכח ההסתייגות מהרחבת המושג גזענות, עדיין אי אפשר שלא לשים לב ליחס למיעוטים דתיים בעולם המסלמי וגורלם לאחר זמן, גם כיום ברחבי המזרח התיכון, הדבר נכון אף למיעוטים אתניים (פרסים מול ערבים, כורדים, אשורים, ארמנים וצ'רקסים).

4.      ההגדרה הכוללת לאדם שחור עור על פי מוצאו ללא הבדלים "סודאא'" או "סודאני", כאשר הגדרה זו כוללת את כל המרחב האפריקאי דרומית לקו מרוקו/אלג'יריה/לוב/מצרים, ונקרא בערבית כאיזור גאוגרפי כולל "א-סודאן" משל אין הבדל בין מוזמביק לניגריה ובין קרן אפריקה לכל השאר.

5.      עבדים שחורים בהסטוריה המסלמית היו תמיד אנשי חצר-סריסים ("פרווילגיה" שלא הייתה שמורה כמעט לאף מוצא אתני אחר) או עבדי שדות חקלאות בתחומים שונים (מפורסמים ביותר הם הזנג'-כינוי "כושי" בערבית, שעבדו בשדות קני הסוכר בדרום עראק וניהלו מרד כושל מפורסם בח'ליפות העבאסית במאה ה-9 לספירה). עבדי ניהול ופקידות גבוהה כמו גם עבדים צבאיים היו עניין שהיה שמור בעיקר לעממים תורכמניים, מונגוליים וסרבו-בלקניים.

היוצא מהכלל היו צבא העבדים השחורים של ממלכת האע'לבים קצרת המועד והמרחב בתוניסיה במאות ה-9 ותחילת ה-10.

איראן למהותה של תופעה ואיום וכלפי מי-

פוסטים קודמים שלי על איראן-
הרייך האיראני

וכן-
התופת של המהדי רוסתם, גוטרדאמרונג של הרי הטאורוס

הנה כמה דברים שעלו במחשבה על איראן, בראשי פרקים, להבנת המציאות-

1. איראן גרעינית! הפתעה! הרפובליקה האסלאמית של איראן מחזיקה בכמה (פחות מ-10) ראשי נפץ גרעיניים מתוצרת סובייטית ש"נעלמו" מהסטוק הרוסי ומדינות הלוויין בשנות האנרכיה והפירוק של בריית המועצות (1990 - 1994), אני מזכיר כי עד נפילת ברית המועצות, לאמפריה האדומה ולאיראן היה גבול משותף (נא לעיין במפות מדיניות עדכניות לפני 1990), ואין לדעת אילו דברים אחרים הספיקו לנוע בציר הזה באותם שנים, היום ידוע כי מומחים וחומרים שונים בכלל תחומי האב"כ נדדו תמורת בצע כסף למדינות שונות ובוודאות מוחלטת גם לאיראן. המשטר עצמו גם היה במצב קשה לאחר תום מלחמת איראן-עראק המדממת ולאחר שספגה מלוא חופניים טילים כימיים מצדאם חסיין והייתה צריכה "סוג של" תעודת ביטוח לעצם קיום המשטר והמדינה.

2. כל המדובר מאז ועד היום הוא על יכולת ייצור עצמית של הפצצה שיכניס את המשטר למועדון האקסקלוסיבי של מעצמות הגרעין ויתן להם משנה תוקף של מעצמה איזורית, את זה מתאמצים לבלום, מאידך גיסא מאמצי הבלימה הקולניים של ישראל נמשכים כבר מאז כהונת יצחק רבין (נא לעיין בכותרות עיתונים כבר 1992 לגבי הנושא) וכל ראש ממשלה מי יותר ומי פחות העלה את הנושא על ראש שמחתו. נתניהו עשה זאת יותר.

3. איראן היא איום בראש ובראשונה, נגד מדינות המפרץ הסוניות (סעודיה, עומאן והנסיכויות) ותשלובת תעשיית הנפט במפרץ הפרסי (העומד כיום עדיין על מעל 30% מהפקת הנפט העולמית, שינועה דרך מיצרי הורמוז החוצה לעולם וכן הפוך דרך הציר העיראקי בדרך צינורות הנפט מערבה וצפונה, וכן זיקוק הנפט בדגש על בתי הזיקוק העצומים של בחריין, כשמאידך תעשיית הנפט האיראנית מבית סובלת ממצב ירוד ביותר בתחום הזיקוק ועל כן היצוא הוא של נפט גולמי בלבד מצידם וכן הצורך לייבא תזקיקי נפט).

האיום האיראני הוא דו ראשי על מדינות המפרץ- א. מהזווית הדתית שיעה מול סונה וקריאת התגר על מי שצריכה לדידם להיות מובילת הציוויליזציה האסלאמית ותזכורת כי לאורך כל חופה המזרחי של חצי האי ערב, ישנו רוב אזרחי שיעי מכוויית ועד עומאן המהווה קריאת תגר על שליטת מדינות המפרץ בנכסי הנפט והקרקע שלהן לאורך ציר זה ובכלל שליטה שיעית כוללת ומקפת על כל מבואות המפרץ הפרסי. חשוב לזכור כי דבר זה בא לידי ביטוי באופן ממוקד בבחריין ובאיים הסמוכים במיצרי הורמוז עליהם ישנה תביעת בעלות ישירה של איראן הרואה בהם מחוז איראני מדיני וגאוגרפי לכל דבר ועניין.

ב. העניין הגזעי-גזעני, איראן הפרסית (איראן בפרסית היא ארץ הארים-מכורתו של הגזע הארי, ועל כן רואה בערבים יצורים נחותים, כבר בבחירת השם של המפרץ (פרסי מול "ח'ליג' אלערבי") אפשר להבין את שורש הסיפור.

4. השיעה רואה את היהודים ברף יותר גרוע מאשר הסונה, על פי השיעה מעבר להיותנו בני מוות באחרית הימים ודוחי נבואת מחמד ואמיתות הקוראן, הרי היננו טמאים (באסלאם אין חלוקה בין טומאה לזוהמה פיזית) ואסורים במגע (מעלה ניחוחות בסטייל נאצי).

צרפו את התפיסה הארית-אריאנית של פרס-איראן וקיבלתם שילוב נפיץ של לאומניות פרסית מבית היוצר של הרייך השלישי בשילוב השיעה התרי-עשרית (האימאם ה-12 הנעלם ושיבתו במלחמת עולם) ותפיסת אחרית הימים שלה ותעשו את החשבון לבד.

5. צרפו את היכולת הגרעינית לפיתוח אמצעי השילוח שלה, ממטוסים בתום מלחמת איראן-עראק, עבור בפיתוח טילים בליסטיים -שיהאב/סג'יל (חד שלביים עד 500 ק"מ לאיום קרוב על המפרץ הפרסי, דו שלביים עד 3000 ק"מ שאפשר להתווכח על איפה זה עומד כיום ומגיע תיאורטית עד יוון ובולגריה ותלת שלביים שזה לא ידוע לפחות לאדם מן השורה אם יש או אין ואם כן איפה זה נמצא מבחינת פיתוח וזה יכול תאורטית לפגוע בכל נקודה על פני הגלובוס) וכלה בטילי שיוט תוצרת רוסיה (מסדרת X שאיראן השיגה לאחרונה מרוסיה ואוקראינה) ואפשר גם בדרך של טילי ים-יבשה שיורכבו בספינות או צוללות חיל הים האיראני.

6. העולם השיעי כולו נחזה בידי איראן בתור ה"פולקסדויטשה" שלהם (מונח מושאל מהגרמנים שלא היו תושבי גרמניה, לרוב במזרח אירופה שעליהם פרסה גרמניה הנאצית את חסותה וקראה להם להגר אל תוכה או לבוא לשרת את ארץ ה"אב"- היימאט) ועל כן מבוצע פריסת חסות על העולם השיעי כולו כולל זרמים שיעים שאינם מהזרם השליט באיראן (תימן -השיעה החמישית-הזידיה למשל- אקטואלי בימים אלו ממש) ודרכם להשיג שליטה במחוזות נוספים בעלי חשיבות, בדגש על תימן שם נכנס השליטה על מיצרי באב אלמנדב המובילים אל ים סוף ותעלת סואץ על כל המשתמע. 7. השליטה והקידום האיראני של שוק הסמים העולמי, ישירות דרכה ודרך חיזבאללה, החיבור לקהילות מסלמיות שיעיות בדרום ומרכז אמריקה והחיבור לקרטלי סמים במקסיקו מהווה איום על ארה"ב גופה ועל קהילות יהודיות בדרום אמריקה שכבר הגיע לידי מימוש בצמד הפיגועים בשגרירות ישראל בארגנטינה ובניין הקהילה היהודית AMIA בבואנוס-איירס. משולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי הוא איזור שבו לית דין ולית דין המלא בקהילות מסלמיות שיעיות וסוניות וחזבאללה מחד ואלקעידה מאידך קנו שם אחיזה מסוכנת. אפשר לדבר גם על החיבור למדינות נוספות רעיונית בדרום אמריקה, בדגש על ונצואלה חברת אופ"ק וההשפעה על שוק הנפט והלעומתיות לארה"ב. 8. המצב הדמוגרפי בתוככי איראן פנימה נמצא בעברי פי פחת ועל כן ייתכן כי איראן תנסה ליזום מהלך אשר יינצל את מצבה הנוכחי לפני שרף אוכלוסייתה תתחיל לאבד גובה. נו...

כת גזע האדונים הישראלי, "השמאל החום" וטורו של ישי פרידמן

בהמשך לטורו החשוב של ישי פרידמן בעקבות נוכחתו בכנס "המועצה לשלום ובטחון" של הזרוע הבטחונית של כת גזע האדונים הישראלי, רצ"ב הקישור לטור-
טור בבלוג ישי פרידמן

כמה מחשבות שעלו בעקבות קריאת הטור:
א. מאוד "אהבתי" את החשש מפוטש צבאי-דתי בישראל, יחד עם הטיעון כנגד גוף "פוליטי" א-"ממלכתי" בגוף "חסר פניות".
ראשית מזכיר שוב את היות הצבא סופר-פוליטי ובתוכו קבוצות פוליטיות מובהקות כבר מיום הקמתו, כולל גורמים שקדמו פוטש-צבאי במסגרת מתקפה אפשרית של הצבא האדום על ישראל או בקרבתה מהקמת המדינה עד עמוק אל תוך תחילת שנות ה-60.
מחתרת הקצינים של מפ"ם יחד עם העובדה שהם העבירו ידיעות מסווגות לברית המועצות במסגרת אותם התכנסויות עם אנשי מפ"ם, יחד עם הסליקים עם הנשק שהוכן ליום פקודה בקיבוצים שמתגלים חדשות לבקרים ומספרים לנו כי מדובר בעוד סליק מימי הבריטים -יוק.
כל זה כבר תואר בפוסט שלי בבלוג זה-
טורי בבלוג זה- "החטא הקדמון של בן גוריון"

ב. הטרוניה אודות התנסחותו של מח"ט גבעתי, אל"מ עופר וינטר, משעשעת ואירונית כאחד.
משל שוב שוכחים התנסחויות הרבה יותר מיליטנטיות ודתיות-תנ"כיות מפי אותם אנשי הכת השלטת בימי הקמת המדינה, די לזכור את דף הקרב של אבא קובנר לקראת תקיפה בעזה, או דברים שנאמרו מצד משה דיין ואחרים שמשום מה כשנאמרים מצד חובש כיפה, אזי זה פסול.

ג. פורום מטכ"ל, אותה גוורדיה עליונה של צה"ל עדיין רחוק מאוד מלהיות מעוז דתי, ויש בו תקרת זכוכית פר-אקסלנס לגבי חובשי כיפה. בשעריו יעבור רק מי שאושר על ידי אותה אליטה כמלכך פנכתה וככזה שכיפתו לא תורגש בפורום רגיש זה. היתר- קידומם הצבאי יטורפד עוד הרבה לפני.

ד. כפי שכבר ציינו כמה הסטוריונים צבאיים, חוקרי יחסי-חברה-צבא ומומחים חיצוניים אחרים (פרופ' אודי לבל וד"ר אורי מילשטיין למשל)- היות עליית מאסה דתית בשורות הקצונה הזוטרה והבינונית, לא השפיעה כהוא זה על אופי פעולתו של צה"ל, אין שום משמעות אופרטיבית- טקטית ובטח ובטח שלא אסטרטגית ואסטרטגית רבתי על המציאות הצבאית.
צה"ל לא שינה את תורת הלחימה שלו בעקבות כך, להפך, דווקא השפעתם של "יועצים משפטיים" ו"מכון לחקר תורת המערכה" וכו' השפיעו ומשפיעים הרבה יותר וכרגיל רואים זאת בכל "סבב" צבאי שצה"ל מנהל מאז פרוץ ימי אוסלו "העליזים".
"צבא ההכלה של יעלון"- תחקיר חשוב בנדון של עקיבא ביגמן

ה.  אותו פחד מפני התגברות השפעת הרבנות הצבאית במקום "חיל החינוך", או שמא עליי לומר "חיל החינוך מחדש"...
חס וחלילה שיהיו אלו רבנים אלא צבא שאותם חברי הכת השלטת/השמאל החום (ההגדרה במקומה) כה היו רוצים לראות. צה"ל כתואם הצבא האדום הסובייטי עם קצינים פוליטיים/קומיסארים/פוליטרוקים המכתיבים את "רוח צה"ל" ושולחים את החיילים לקרב בשם הפרולטריון העולמי וה"אינטרנאציונל".

ו. הבלבול וחוסר הקוהרנטיות בחשיבה הרעיונית של "השמאל החום" בא לידי ביטוי בקטע זה אותו אצטט מטורו של ישי פרידמן, הדברים מדברים בעד עצמם-
"אלוף במיל' אורי שגיא נגע בזה בהרצאתו כששירבב את שמו של מח"ט גבעתי, עופר וינטר. "מתרבים והולכים הסימנים של שימוש במדיום מלחמת הדת גם בצה"ל", אמר שגיא, "עופר וינטר חשבתי שזה רק טעות בניסוח, הוא כנראה מפקד מאוד אמיץ, אבל  אחרי ניסיון התיקון שלו בידיעות אחרונות הבנתי שיש בעיה מאוד מטרידה בהקשר הזה".

תפסתי אותו לשיחה אחרי הרצאתו על מנת להבין איפה עופר וינטר דורך לו על הרגל. "אני חושב שוינטר הוא מפקד מצויין אני לא מכיר אותו באופן אישי", אומר שגיא ושואל בחזרה, "קראת את מה שהוא כתב? איך הלהיב את חייליו? שימוש של מלחמת דת או קודש, שלא לומר ג'יהאד, אינו מניע אנשים למלחמה. בין אם הם דתיים או חילונים, אנשים הולכים לשם (למלחמה י"פ) לא מהטעם הזה. הם הולכים לשם מהטעם שהם מבינים שצריך לעשות את זה, או בגלל חבריהם. עבדך הנאמן היה בכמה מבחנים כאלה כמה פעמים. אני לא זוכר בכלל.. אפילו לא את 'המדינה' כמושג (שנלחמים עבורו י"פ), שלא לומר את אלוהים. אני זוכר את החברים שלי אני זוכר את המשימה. מי יתקע כף לידי לעלות לחרמון כשהסורים יורים עליי - תמיכת אלהים? לא בטוח. מפקד בצבא צריך להימנע מלהשתמש במוטיבים האלה. צדיק באמונתו יחיה. האמונה בסדר גמור וחלק גדול מהחיילים הם כאלה, אבל לי זה מפריע."

שאלתי מה הבעיה אם וינטר מביא את עולם הערכים שלו שמתבסס על מסורת יהודית ארוכה של אלפי שנים ועל הלוחם העברי דוד המלך. "זה לא עולם הערכים של צה"ל", קבע שגיא, "פקודת יום של צה"ל זו לא הפקודה הזו. עולם הערכים של וינטר כבודו במקומו מונח אך צה"ל לא מדבר כך. לא בגלל שהוא לא צבא יהודי.. וחוץ מזה בוא לא נשכח, יש חיילים דרוזים וחיילם נוצרים, זו מדינת ישראל, לא מדינת יהדות. כלומר זו מדינה יהודית, מדינה העם היהודי, אבל  יש עשרים אחוז שאינם יהודים וצריך לכבד אותם. ולכן אני חושב שזה לא היה במקום. תאר לך שבמלחמת הקוממיות היה יוצא דף קרבי של אנשי הפלמ"ח והשומר הצעיר: 'אביב העמים! סטאלין!' כלומר, השקפת העולם האישית.. הם האמינו בזה באמת. אבל לבן גוריון הייתה ראייה ממלכתית הוא הבין שאסור שתהיה נטייה פלגנית כלשהי. הוא פירק את הפלמ"ח, הוא דאג שהתותח הקדוש יירה באלטלנה, כי יש ראייה כוללת משותפת לכולם וזה לא מה שעופר וינטר אמר."

השמאל החום לא מסוגל לומר לעצמו אם המדינה הזו והצבא הזה הם יהודיים, ואם כן איזה תוכן לעזאזל יש להגדרה הזו בכלל.
"אין אתאיסטים בשוחות" זו אמירה ידועה ודי קולעת באשר להלך רוחו של חייל קרבי בקו האש, ואם בוחנים בכנות את דברי ימי עולם, אז כן, אמירה דתית היא בהחלט דבר מניע בקרב ואף אויבנו מיישמים זאת בפועל, אז אם זה לא באמת מניע אז מה מפריע לחברי כת גזע האדונים הישראלי בקריאה שכזו? לחברי הכת הפתרונים...
ועוד בדברים בסטייל "צדיק באמונתו יחיה" או השיבוש בסטייל "אדם באומנתו יחיה" גם שגור על פי המבולבלים, ופתאום הדאגה הכנה לחיילים שאינם יהודיים בצה"ל, פתטית להחריד.
זה עוד יותר הזוי במיוחד לנוכח העובדה שדווקא אותם מיעוטים דתיים בצבא מבינים היטב את מקורותיו הדתיים של אותם קריאות ודפים קרביים ומעדיפים אותם בכל יום מימות השבוע על פני אחותם החילונית-אוניברסלית-חסרת אמירה תוכנית ראויה בשם ערכים חלולים חסרי אמירה חיובית כלשהי, ברוח הפוסט-מודרנה.

ז. כרגיל כחלק מארגז המסרים של כת גזע האדונים הישראלי, אותה מנטרה עבשה וחבוטה של חס וחלילה לא להפוך את מלחמת האסלאם בישראל למלחמת דת, אז כן, בוקר טוב ישראל, אנחנו 1400 שנה במלחמת דת.
כל אוויל משריש שפותח קוראן יכול לראות זאת בעצמו שחור על גבי ירוק.
ברי כי בעומקם של דברים, נכנס כאן חשש ברובד עמוק יותר והוא שכת גזע האדונים הישראלי יהיה לראשונה במרחב, לא רלוונטי. חבורה של דינוזאורים נאציונל ואינטר-נאציונל-בולשביקים (שניהם כאחד, השמאל האדום והשמאל החום) שלא רוצים למצוא את עצמם בינות לדתיים יהודים לדתיים מסלמים מחוץ למרחב השייכות המזרח תיכוני.

ח. משחקי הטפיחה על השכם של הצלחות צבאיות מדומות (הרתעה של חזבאללה למשל) והחשש שזה יקרוס בשל חבורת "משוגעים-דתית-משיחית" שתגרור את המזרח התיכון למערבולת מלחמת דת, פתטיים ומנותקים מהמציאות, אותם חבורה של דינוזאורים עוד חושבים שהם תקועים עמוק במלחמה הקרה אל מול הפאן-ערביזם החילוני ואת הדת והדתיות יש לקבור עמוק עמוק ולהתעלם מעצם קיומו (חזב-אללה, מאן דכר שמיה, דאע"ש מאן דכר שמיה, חמא"ס-חרכת אלמוקוואמה אלאסלאמיה מאן דכר שמיה, וכו' וכו' וכו').

ט. חברי כת גזע האדונים הישראלי בעצמם, כולל אותם בטחוניסטים לפנים, כבר לא שולחים את ילדיהם לצבא בכלל ואם כן אזי ישירות למסלולים ישירים המרפדים את עתידם בחיים האזרחיים העתידיים ולהצטרפות גם הם אל הכת דרך הכיס, הג'וב והקשרים (יחידה 8200 ויחידות טכנולוגיות ומודיעיניות אחרות, יחד עם גל"צ, הלהקות הצבאיות, התאטרון הצבאי, עיתון "במחנה" וכו'). אלו שלא יתגייסו בכלל, סביר להניח כי ימצאו עצמם במצב מצליח בחו"ל או ככזה התוקף אידאולוגית את עצם קיום המדינה, הצבא והתנהלותו ויעודדו לסרבנות משמאל.

י. הפרדה אווילית בתוך החברה הדתית בין תושבי מ"עבר לקו הירוק" לבתוך ישראל הקטנה גם היא מדברת בעד עצמה, וכמובן איך לא, אותה התרפקות על "הברית ההסטורית" עם מפא"י ומפד"ל השמאלית (מימ"ד בתרגום ישיר) על הקצינים היחידים המגיעים רק מתוך "הקיבוץ הדתי", האחרים כמובן משרתים רק בנח"ל המוצנח או בשריון ושאר הקצונה הדתית, שותקת ומושתקת במחוזות הרבנות הצבאיות ואחראית על לספק שירותי דת למבקשים זאת.
כך בדיוק אוהבים האדונים את נתיניהם וצמיתיהם!

י"א. היחיד שחששו מפני עלייתו עם טנקים על הכנסת היה אריק שרון, כשבסופו כידוע דווקא עלה עם בולדוזרים וטנקים פעמיים (1982 ו-2005) על אותם דתיים לקול מחיאות כפיהם של חבר כת גזע האדונים הישראלי.

י"ב. אי אפשר שלא לשמוע כרגיל גם פמפום מנטרות על השוואה של חובשי כיפה לדאע"ש/חמא"ס/איראן (וכל המרבה הרי זה מבורך בחילונית ואמרו - "יחי קרל מרכס"), וכמובן לגחך, שלו היינו פרומיל מהם, היו חברי הכת מבצעים פאסיבית באנג'י בלי חבל מהגג של מגדלי עזריאלי, כל-בו שלום ומגדלי אקירוב.

תם ולא נשלם...

נ.ב.
לנוכח חסרון טור לכבוד פרשת "תולדות" בקרוב אמשיך עם כך, בהשלמה לתולדות וטור נוסף ל"ויצא" (ייתכן שיצא במהדורה מאוחדת) וכן הלאה.

חיי שרה- רעיון שבועי לפרשת השבוע

מערת המכפלה היא אחת משלושת המקומות עליהן נאמר שהן מהוות קושאן או הוכחת בעלות של העם היהודי על ארץ ישראל, יחד עם קבר יוסף והר הבית (גורן ארונה היבוסי).

ההבנה היא ששייכות ארץ ישראל לעם היהודי לדורותיו היא פועל יוצא של כמה נקודות משען. הוי אומר ששטח ארץ ישראל הוא קניין פרטי של העם היהודי, העם היהודי הוא בעלים קולקטיבי על השטח ולא רק שייכות "רוחנית" של עם לארצו. נקודת משען שניה הוא אותו רש"י הראשון לתורה המדבר על עניין פקדון, זאת אומרת שהעם היהודי מקבל את ארץ ישראל לידיו כפקדון וברצות אלוהים הוא ניתן לנו וברצותו הוא נלקח מאיתנו, אבל ההבנה ביסודה היא שאנו כעם הננו השומרים המורשים היחידים לשטח. הפקדון יכול להיות נלקח ומועבר לשומר שאיננו מורשה, אבל ככלל אנו ורק אנו השומר המורשה היחיד.

         נקודת משען נוספת, נשענת במהותה על מצוות התלויות בארץ ועל הקדשת השטח על ידי העם היהודי לצורך כך. הוי אומר שמעשה הדתי הניתן לביצוע אך ורק באותו תא השטח, מייחד אותו. שום דת אחרת לא יכולה לטעון לקיום מימד שכזה. נקודות משען אחרונות הם שקוד התנהגות מסויים, נדרש מהעם כולו בארצו, דבר שאיננו מייחד שום אחר בארצו ושמדובר כאן בירושה המועברת בין הדורות מאז האבות.

          אברהם משלח את בני הפלגשים עם מתנות וזהו ירושתם ואין להם חלק ונחלה בארץ. ישמעאל גם הוא איננו יורש, אם כי על פי המדרש חלקו היחסי והזמני בארץ הוא פועל יוצא של ברית המילה החלקית אותו עבר בגיל שלוש עשרה, שכן ישמעאל מל ולא פרע. ישמעאל מול יצחק הם לוז הנדון כאן. ישמעאל נע ונד והופך בן המדבר ובמידה רבה גם אביו-מולידו. יצחק מאידך לעולם לא עוזב את הארץ, להבדיל מאביו ובנו. יצחק איש המיושב באוהלו וכל היותר יוצא לשוח בשדה. זהו סוד כוחו. יצחק מנהל שיח, דברים בעל פה ובכתב. לא בכדי העם היהודי ניחן בכוח מוחו ובכתיבה, דברים הנכתבים במפורש ובקוד (טכנולוגיה עילית עם שפת תכנות).     ישמעאל מאידך מצחק. מצחק ברמת טרור שהרי אחד הפירושים הוא שהוא יורה בחץ וקשת, ברכת החרב של העוצמה החזיתית נתנה דווקא לעשו כידוע. יורה ומיד בורח בכדי למצוא מסתור עד הפשיטה הבאה. ישמעאל מצחק, שכן פירוש נוסף הוא השחיתות המינית, אי אפשר שלא להזכר בקאמא סוטרה האסלאמית ובהרמונות וב"חראם" המסלמי, שלא לדבר על תפיסת גן העדן המסלמי הגשמי להחריד על שבעים ושתיים בתולותיו ותענוגות הבשר הנלוות להן. כמובן גם מחובר לזה מעשי ה"רובע ונרבע" שמצוי מאוד בקרבם, בדגש על בהמות דקות וגמלים. ולבסוף פדופיליה לשני המינים המקבל "הכשר" בשירה, בתרבות ובהלכה האסלאמיים. אי אפשר שלא להזכיר את יאסר עראפת ותענוגיו הגבריים עם "שומרי ראש" ברומניה, אותם סיפק ראש הסיקוריטטה, יון מיחאי פצ'פה (מאוזכר בספרו- "אופקים אדומים"). ישנם גם עדויות על פדופיליה עם ילדים ממין זכר. 

          ישמעאל מצחק כשאינו מגלה רצינות ואינו מגלה יכולת ליצור, במיוחד בכל הנוגע לחרב. המעיין בדברי ימי האסלאם ותעשייה צבאית לכל אורכה, מוצא שהם נכשלו בכל הנוגע לנשק כבד, לוחמת מצור, צי עם "אש יוונית". אפילו בכל הנוגע לצי העת'מאני ותותחי הברונזה הגדולים, ידוע היטב שמי שייצר אותם היו גרמנים והונגרים שהיגרו לשם והתאסלמו וכן אדמירלים גרמנים עמדו בראש הצי העת'מאני, כולל זה המפורסם במצור על מלטה. גם בימינו אנו, מדובר במיטב שיש לארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, סין, רוסיה וצפון קוריאה ואפילו ישראל הקטנה שמצויים ביצור הנשק ואינובציה בתחום. המצב המסלמי לכל אורכו ורוחבו, פשוט נשען על קניין ויצור פרמיטיבי, מדבר בעד עצמו.

           היה זה גדול ההסטוריונים הערביים, אבן ח'לדון שציין שכל מקום אותם כבשו הערבים, נשם ישובם ונהרסה תרבותם ו"האדמה הפכה ללא אדמה". זהו סודם ולוז קיומם של חברה שבטית-נוודית המתנהלת מול חברה מיושבת. לא בכדי היה זה בשעתו ההסטוריון הרומי טקיטוס כשהלה אזכר את השבטים הגרמאנים וציין כי- "עבור הגרמאני, דבר מה הוא בעל ערך אם הוא מושג בדם ולא ביזע". הגרמאנים עברו את השינוי העמוק לאורך ההסטוריה כידוע. המסלמים מצידם פשוט נקתעו עם נעילת שערי הפרשנות "האג'תהאד" לפני 1000 שנה.
מכאן גם קריאת התגר על עצם קיומן של גבולות, הסכמים שנכתבים על הקרח, ורק הדם, רב משמע, הוא מלך הגבעה.

הנסיון לאלץ את האסלאם לעבור את אותו שנוי, הוא פתטי. האסלאם לא הצמיח מתוכו מקביל לרבן יוחנן בן זכאי, עזרא הסופר או מרטין לותר. האסלאם על אף שעבר שתי טראומות מהדהדות- הכיבוש וההרס המונגולי וביטול הח'ליפות ב-1924, הצמיח מתוכו את הסלפיה-ווהאביה ואת חסן אלבנא ו"האחים המסלמים".

תפיסות אלטרנטיביות והמקדמות שינוי עמוק, פשוט מוכרזות כ-לא אסלאמיות על ידי הזרם המרכזי ורוב מניין ובניין באסלאם, פשוט מנער את חוצנו מהם. וכי איזה משמעות כלל-אסלאמית יש לסופים (בחלקם), תנועת האחמדיה, הקוראניסטים? שלא לדבר על כתות פורשות לגמרי- הבהאים, דרוזים וכיוצא בהם?
האמת צריכה להאמר, שינוי מהשורש לא יבוא ללא "טיפול בהלם" שסופו ברפורמטור שייפתח את שערי הפרשנות בזרם המרכזי על ארבעת זרמי השריעה שלו.
העולם לא יכול יהיה ללא הדבר הזה בסופו של דבר...