יום שבת, 10 בפברואר 2024

בעקבות סרטונים מהשטח---

 "דע את עצמך ודע את אויבך ואף במאה מלחמות לא תובס" (מתוך "אמנות המלחמה" לסון דזה)

מצדנו-  אני מוצא את התופעה הזו ייחודית ליהודים, הכאה על חטא, במיוחד על חזה רעהו שהעז להוציא לעז או קלון היהודים ברבים משל כל אחד הוא היהודי זיס או יהודה איש קריות, כמובן, האחר.

הסתובב בינותינו כבר פרופ' אריאל טואף שטען בספרו –"פסח של דם" כי היה יותר מגרעין של אמת הסטורית בטיעון אודות "עלילת הדם" היהודית (ככל הנראה כת אזוטרית באיטליה בימי הרנסנס).

אוניברסיטת בר אילן זרקה אותו משורותיה ובכלל הפך לפרסונה נון גרטה במחקר ההסטורי ובעולם היהודי, כמו גם האקדמיה בארץ ובכלל.

"אין אתאיסטים בשוחות" , לוחם בשטח המחרף נפשו, צריך גם אמצעי תיעול נפשי. פניה בשעת קרב או לאחריו ברגיעה מסוימת למרחבים דתיים בדיבור/הצהרה או מעשה היא תופעה אנושית גלובאלית ואף הגיונית שתבוצע כדי לאזן אויב בשעת מלחמה הנוהג בדיוק כך.

הנסיון לנער חוצננו רק כי עניין "מביך" צולם והופץ לעולם קבל מרשתת ועמק הסיליקון, מעלה תהיות אודות הפסיכה היהודית הזו, משל כל אשר אנו צריכים לשדר החוצה הוא – "הנה מוטלות גופותינו".

"יד ושם" הוא מקדש פגאני וכלא מוחי, כמוהו גם הסרט בן 40 הדקות שהופץ לנבחרי ציבור (בארץ ובחו"ל), לעיתונאים ומעצבי דעה (לרוב בחו"ל). אפשר ביום זה, 4 חודשים לטבח שמיני עצרת להתגאות בבחורי ישראל באשר הם ובהתבטאויותיהם בלהט הקרב ובינות לטבילות האש.

נשמע לי כאילו דובר פה על אלו המתביישים ביוסף טרומפלדור בשעה שנשם את נשימותיו האחרונות בקרב תל חי ואמר- "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו" וייתכן ואף הוסיף דבר ניבול פה עסיסי ברוסית.   So what


מצד האויב – כאן אני מביא את דעתי המקצועית, כחוקר התחום (מזרח תיכון, אסלאם ו-"האחים המסלמים")

כבמורשת בלעם, עוד הרבה בטרם עלות האסלאם על מדבריות ערב, היה מורשת של מקלל של שדה קרב. שבטי ערב בהתכנסם למלחמה היה להם תמיד "מקלל" מקצועי, משורר של תעמולה ולוחמה פסיכולוגית שבטית (ולאחר מכן, דתית) שהיה פותח כל מלחמה בדברי עלבון ומארה על הצד שכנגד.

לא בכדי בכל סרטוניהם של האויב, מופיעים דבר כבירות אלוהיהם (ודוק), דברי עדות "שהאדא" ההולכים למותם ומארת הקוראן והחדית' על היהודים (בראשם חטאי היהודים ובגידתם לדידם). אי אפשר שלא להבין את חשיבותן הפסיכולוגית (כן כן) של קריאות חיילנו מולם עם מיטב מורשת עמנו, דתנו ומסורתינו.


אם מישהו במערב מעקם את אפו לנוכח חיילנו- אז, כמו שאמר מנחם בגין בשעתו- "שיהיה להם אף עקום".