יום חמישי, 9 במרץ 2017

פתיח 2014

פתיח בתורכית=פתח (כיבוש) בערבית (שם תנועת פת"ח מתבסס על מילה זו כראשי התיבות בהיפוכן חיזמת אלתחריר אלפלסטין-חת"פ). ב-2012, יצא לאקרנים סרט בהפקה תורכית בשם "פתיח 1453". סרט אפוס עת'מאני על הכיבוש ונפילתה של ביזנטיון ובירתה, קונסטנטינופוליס. במהלך המצור העת'מאני על חומות העיר, נעשה נסיון (כושל לבסוף) לחפור תחת החומות ולהצית חומר בעירה מתחתן מתוך מטרה למוטטתן.
ימי מלחמת המנהרות ימיה כימי הלוחמה עצמה, כאשר קרבות או מלחמות מצור וכן צבאות או מורדים בנחיתות צבאית עושים שימוש בכלי זה באופן רווח למדי. מנהרות בריחה, מנהרות תובלה ואספקה, מנהרות מחבוא, מנהרות שריפה ונפץ, מנהרות מקלט ומגורים ומנהרות גיחה הן האפשרויות העומדות בפני כל הצדדים הלוחמים ללא יוצא מן הכלל. בהסטוריה המסלמית ניתן למנות כמה וכמה דוגמאות לשימוש ממוקד ונרחב במנהרות. שתיים מהדוגמאות המובהקות ביותר שהותירו חותם בל יימחה על המסלמים, הם- 1. נפילתה של ביזנטיון, 2. נפילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית על מבצריה שחלקן נפלו הודות לחפירות שהביאו להתפרצות לתוכן מצד הכוח המסלמי הצר עליהם ולבסוף למיטוטן הסופי בשנת 1291 בנפילת עכו לכוחות הממלוכים. חטיפות בני אדם מצד המסלמים הינו עסק בן אלמוות עבורם, מסתבר. בהינתן מערכת המנהור בשילוב עניין זה, מימד נוסף שעלינו ללמוד.
ההנחה כי חזבאללה (המסורת השיעית אף מתכתבת עם השיטה, לנוכח העלמותו במנהרה מתחת לביתו של האימאם הנעלם, ה-12 או המהדי וכן תפיסת הנחיתות השיעית לאורך ההסטוריה האסלאמית) נקט ונוקט בשיטות אלו בגבול הצפון צריכה וחייבת להיות המודוס אופרנדי הצה"לי בבואו להתכונן למערכה הבאה מול לבנון (ואף ייתכן מול חלקים מסוריה). חמא"ס, כבר ראינו, חי ונושם על המנהרות הללו. דאע"ש, ג'בהת אלנצרה ואחרים עושים שימוש נרחב בכלי זה במערכה הבלתי-נגמרת בסוריה.
העכברים יוצאים מהחורים ואנו עסוקים במלחמות היהודים. הבעיה הכוללת בין שהיא באוויר, בים, על הקרקע ומתחתיה, עומדת לפתחינו וחותרת מתחת לרגלינו. התרגלנו לחשוב ב"מבצרית" (וילה בג'ונגל), נקים חומות, גדרות, נסיגות (אנחנו כאן והם שם), טילי יירוט יקרים לרקטות וטילים, מערכות מיפוי קרקע למנהרות ועוד היד נטויה. ברצוני רק להזכיר את מפת הפנטגון מלאחר מלחמת ששת הימים על האזור האסטרטגי קיומי של ישראל (מצורפת מפה לצורך המחשה). קרדיט צריך לתת, ד"ר יגיל הנקין הניח לפתחנו מאמר מעלף על תפיסה אסטרטגית לישראל, זו פורסמה בגליון מס' 2 של כתב העת "השילוח".  מי שלא מרחיב את גבולות הלימס מול הפראים הנוודים מן המדבר (אבחון של ההסטוריון אבן ח'לדון ב"אקדמות למדע ההסטוריה" שלו), וחושב כי התבצרות קבועה ואף נסיגה יפתרו את בעיותיו, נדון יהיה בסוף לתבוסה. מי שמסתתר מאחורי חומה לבסוף יפסיד, דברי ימי עולם וההסטוריה.
איציק מגרפתה בסדרת פוסטים מעוררות מחשבה בפייסבוק על סופם של קהילות יהודי חג'אז, הניח לפתחנו כיוון שיש לתת עליו את הדעת. היינו שם בעבר, יצרנו מבצרים ומערכות בריתות. מיטב כלי הנשק המגננתי הוכנסו למשוואה. בנינו מאגרי חירום, את הזהב קברנו ליום סגריר מתחת לבלטות, יצרנו כלכלה משגשגת. מעל הכל, חשבנו שאפשר לסמוך על משענת הקנה הרצוץ.
האסלאם המהפכני (דרך הציר האיראנו-איחוואני) כבש את אירופה בסערה ללא יריית כדור. טלפיו אף כבשו חלקים משמעותיים מגבעת הקפיטול בוושינגטון די.סי. (שאף אחד לא ישלה את עצמו שזו הייתה בעיה של אובמה בלבד, כל הממשלים האמריקניים נכבשו, הסנונית הייתה אצל ביל קלינטון ואחריו ביתר שאת ג'ורג' בוש הבן). מי שבא למזרח התיכון לתקוע יתד ולהתבצר-ייפול. מי שבא לשחק התקפי והתרחבותי-עתידו לפניו.

המזרח התיכון לפני התפרצות הסרצנים וקריסת הציוויליזציות, היה מרכז העולם. מרכז עולם של יצירה ותרבות, מרכז עולם של פיתוח טכנולוגי, מרכז עולם של הגות. ערש הציוויליזציה האנושית נחה לה במרחב שבין עמק הפרת והחידקל, דרך הסהר הפורה ועד עמק הנילוס. ישראל היא הוכחה חיה שאת קו המדבר במישור האקולוגי ניתן להסיג אחור. עתה הגיע השעה לטפל בהסגת קו המדבר האנושי.