אויב משודר חדש קם לעולם, ונקרא דאע"ש (ראשי תיבות- "ד"ולה "א"סלאמיה פיל "ע"ראק ו"ש"אם= המדינה האסלאמית בעראק ובלבנט/סוריה הגדולה). אויב זה לנוכח האכזריות המשודרת שלו קבל עולם ויוטיוב, פייסבוק וטוויטר, מעביר היטב את מראות עריפת הראשים, הצליבה וכיתות היורים עד כי היושב בביתו יכול לטעום את הדם וחלקי המוח.
לאחר הנאומים הנמלצים של מנהיגי המערב השוקע נגד התופעה ועל הצורך הדחוף למגרה מן העולם, הגיע הזמן לפרוס תמונה מעט יותר מורכבת אודות המציאות האיזורית ולמה לטעמי, צריך דווקא להשאיר את הארגון והישגיו על מכונם וללמוד להכילם במרחב (זאת בניגוד מוחלט למשל לארגון "האחים המסלמים" ושלוחותיו, כולל חמא"ס שיש למגרם עד תומם).
ראשית כדי להבין למה אני מפריד בין "האחואן" (אחים מסלמים) לבין ארגון עם תפיסה סלפית (סלפיה- טהרנות אסלאמית ושיבה רעיונית וחיקוי, עד כמה שניתן, של שלטון הנביא מחמד וארבעה ממשיכיו הח'ליפים "ישרי הדרך"- אבו באכר, עמר, עת'מאן ועלי) ואף "תכפיר"ית.
התפיסה של "האחים המסלמים", יסודה ושורשה בחשיבה מסלמית סופית מהשוליים של האסלאם (הוגה משפיע חשוב- אלמודודי, סופי וגם אחרים), שיסודה בכת סגורה עם מאפיינים צבאיים בראשות חסן אלבאנה ורצונה הוא בח'ליפות שבירתה ירושלים כאלטרנטיבה למקומות הקדושים של האסלאם ובראשם הכעבה במכה.
תנועת הסלפיה מאידך, דבריה כדברי ימי האסלאם, תמיד נמצאה ונאבקה במרכז הדיון האסלאמי לאורך הדורות ואף הגיעה להישגים רעיוניים ושלטוניים עוד הרבה לפני העידן המודרני בגלגולים שונים (בספרד של המאה ה-11 וה-12, בערב הסעודית בכמה גלגולים לאורך שנות קיום האסלאם, ואף בתוך וכנגד הח'ליפות העבאסית).
שנית, לאחר בירור האותנטיות ומיקום הזרם בתפיסה האסלאמית, אטען כי "האחים המסלמים" דווקא מסוכנים יותר במערב, ופועלים להתיימר לייצג את הקהילות המסלמיות במערב בעיני השלטונות, מתיימרים להיות "האסלאם המתון" (והם אינם כאלה כלל וכלל) תוך ניעור חוצנם מהסלפיה כלפי המערב, הסלפיה פועלת בקלפים גלויים.
שלישית, "האחים המסלמים" משחקים משחק מסוכן ולא מהססים לחבור גם לצד השיעי כשזה משרת את מטרתם, עיינו בקשרי חמא"ס-איראן וחזבאללה, וכן כולנו זוכרים את תמיכתה של איראן ב"אחים המסלמים" במצרים, הקשרים שהחלו ביניהם מחדש בזמן עלות מחמד מורסי לשלטון במצרים (עד שנפל והקשר נותק ולא בכדי) וכן שכיכר מרכזית בטהראן נקראת כיכר אסלאמבולי (על שם רוצחו של נשיא מצרים אנואר אלסאדאת- חאלד אלאסלאמבולי).
הסלפיה והתכפירים, בדאע"ש וג'בהת אלנוסרה מאידך, שונאים את השיעים שנאת מוות ונלחמים נגדם עד חורמה.
הנקודה השלישית היא זו שאני רוצה לשים עליו דגש מיוחד, וכדי להבין זאת באופן נרחב ביותר, חשוב להביט לרגע במפה האיזורית ולקבל תמונה על המתרחש.
השיעה שולטת באיראן, דרום עראק, בגדה המערבית-דרומית של המפרץ הפרסי (ואגב כך, איום על 40% מעתודות הנפט בעולם), סוריה העלווית ולבנון בדומיננטיות שיעית-חזבאללה, תוסיפו לזה את החדירה האיראנית לסודאן ותימן דרך השיעה הזידית. בראש כמובן עומדת איראן וחותרת (ושמא כבר השיגה...) לנשק גרעיני והנה לכם כיום איום ממשי על הבכורה בעולם האסלאם ומי שעתידה להנהיג את הציוויליזציה האסלאמית לדורות קדימה, באם היא תנצח במאבק חשוב זה.
מאידך גיסא, מצויים הסונים במצב ביש גזרתי (למעט תורכיה, אבל היא משחקת משחקי "אחים מסלמים"), והם חוששים ובצדק למעמדם (הם רוב מניין ובניין באסלאם), על כן דווקא השולט בצומת אסלאמית זו של המרחב בין מצרים למבואות השט אלערב (מפגש הפרת והחידקל בעיראק) ועד חצי האי ערב על הנפט והמקומות הקדושים לאסלאם, הוא קריטי עד אימה בשלטון האסאלמי הכללי ומהווה הציר המרכזי שעליו הציוויליזציה האסלאמית נשענת.
האימה של השיעים מפני איום סוני זה, לא ניתן לזלזל בה. המשאבים המושקעים בידי איראן וגרורותיה מול האיום, ואוטוסטרדת הארונות השבות ללבנון עטופות בדגל חזבאללה אומרות דרשני, דאע"ש וג'בהת אלנוסרה, הם הטריז התקוע בתוך הציר השיעי, הם חוף המבטחים של המשך המאבק השיעי-סוני הפנימי ומניעת נצחון שיעי מוחשי בדור זה.
רק להביט בפרצופו של חסן נסראללה במהלך ראיון על נושא דאע"ש אומר הכל.
מרחב של טריז סוני (וכורדי) בין איראן למדינה העלווית וללבנון הוא בדיוק הדבר הנחוץ כדי למנוע דומיננטיות שיעית.
מצד אחד חשוב ואסור בתכלית להתערב במלחמת כל בכל סוש"ית (שיעית-סונית) זו, ומצד שני, לוודא כי אף צד לא מגיע לידי ישורת של נצחון בקרב האיתנים בן כמעט 1400 שנה.
העניין שחשוב להבנה שאם יקרה החזון האפוקליפטי וצד אחד יצליח לאחד את הציווילזציה האסלאמית תחת דגל אחד, שערי הגהנום הפנימי ייפתחו החוצה וכל אשר יגורנו בא לנו "פיל סביל אללה"...
לאחר הנאומים הנמלצים של מנהיגי המערב השוקע נגד התופעה ועל הצורך הדחוף למגרה מן העולם, הגיע הזמן לפרוס תמונה מעט יותר מורכבת אודות המציאות האיזורית ולמה לטעמי, צריך דווקא להשאיר את הארגון והישגיו על מכונם וללמוד להכילם במרחב (זאת בניגוד מוחלט למשל לארגון "האחים המסלמים" ושלוחותיו, כולל חמא"ס שיש למגרם עד תומם).
ראשית כדי להבין למה אני מפריד בין "האחואן" (אחים מסלמים) לבין ארגון עם תפיסה סלפית (סלפיה- טהרנות אסלאמית ושיבה רעיונית וחיקוי, עד כמה שניתן, של שלטון הנביא מחמד וארבעה ממשיכיו הח'ליפים "ישרי הדרך"- אבו באכר, עמר, עת'מאן ועלי) ואף "תכפיר"ית.
התפיסה של "האחים המסלמים", יסודה ושורשה בחשיבה מסלמית סופית מהשוליים של האסלאם (הוגה משפיע חשוב- אלמודודי, סופי וגם אחרים), שיסודה בכת סגורה עם מאפיינים צבאיים בראשות חסן אלבאנה ורצונה הוא בח'ליפות שבירתה ירושלים כאלטרנטיבה למקומות הקדושים של האסלאם ובראשם הכעבה במכה.
תנועת הסלפיה מאידך, דבריה כדברי ימי האסלאם, תמיד נמצאה ונאבקה במרכז הדיון האסלאמי לאורך הדורות ואף הגיעה להישגים רעיוניים ושלטוניים עוד הרבה לפני העידן המודרני בגלגולים שונים (בספרד של המאה ה-11 וה-12, בערב הסעודית בכמה גלגולים לאורך שנות קיום האסלאם, ואף בתוך וכנגד הח'ליפות העבאסית).
שנית, לאחר בירור האותנטיות ומיקום הזרם בתפיסה האסלאמית, אטען כי "האחים המסלמים" דווקא מסוכנים יותר במערב, ופועלים להתיימר לייצג את הקהילות המסלמיות במערב בעיני השלטונות, מתיימרים להיות "האסלאם המתון" (והם אינם כאלה כלל וכלל) תוך ניעור חוצנם מהסלפיה כלפי המערב, הסלפיה פועלת בקלפים גלויים.
שלישית, "האחים המסלמים" משחקים משחק מסוכן ולא מהססים לחבור גם לצד השיעי כשזה משרת את מטרתם, עיינו בקשרי חמא"ס-איראן וחזבאללה, וכן כולנו זוכרים את תמיכתה של איראן ב"אחים המסלמים" במצרים, הקשרים שהחלו ביניהם מחדש בזמן עלות מחמד מורסי לשלטון במצרים (עד שנפל והקשר נותק ולא בכדי) וכן שכיכר מרכזית בטהראן נקראת כיכר אסלאמבולי (על שם רוצחו של נשיא מצרים אנואר אלסאדאת- חאלד אלאסלאמבולי).
הסלפיה והתכפירים, בדאע"ש וג'בהת אלנוסרה מאידך, שונאים את השיעים שנאת מוות ונלחמים נגדם עד חורמה.
הנקודה השלישית היא זו שאני רוצה לשים עליו דגש מיוחד, וכדי להבין זאת באופן נרחב ביותר, חשוב להביט לרגע במפה האיזורית ולקבל תמונה על המתרחש.
השיעה שולטת באיראן, דרום עראק, בגדה המערבית-דרומית של המפרץ הפרסי (ואגב כך, איום על 40% מעתודות הנפט בעולם), סוריה העלווית ולבנון בדומיננטיות שיעית-חזבאללה, תוסיפו לזה את החדירה האיראנית לסודאן ותימן דרך השיעה הזידית. בראש כמובן עומדת איראן וחותרת (ושמא כבר השיגה...) לנשק גרעיני והנה לכם כיום איום ממשי על הבכורה בעולם האסלאם ומי שעתידה להנהיג את הציוויליזציה האסלאמית לדורות קדימה, באם היא תנצח במאבק חשוב זה.
מאידך גיסא, מצויים הסונים במצב ביש גזרתי (למעט תורכיה, אבל היא משחקת משחקי "אחים מסלמים"), והם חוששים ובצדק למעמדם (הם רוב מניין ובניין באסלאם), על כן דווקא השולט בצומת אסלאמית זו של המרחב בין מצרים למבואות השט אלערב (מפגש הפרת והחידקל בעיראק) ועד חצי האי ערב על הנפט והמקומות הקדושים לאסלאם, הוא קריטי עד אימה בשלטון האסאלמי הכללי ומהווה הציר המרכזי שעליו הציוויליזציה האסלאמית נשענת.
האימה של השיעים מפני איום סוני זה, לא ניתן לזלזל בה. המשאבים המושקעים בידי איראן וגרורותיה מול האיום, ואוטוסטרדת הארונות השבות ללבנון עטופות בדגל חזבאללה אומרות דרשני, דאע"ש וג'בהת אלנוסרה, הם הטריז התקוע בתוך הציר השיעי, הם חוף המבטחים של המשך המאבק השיעי-סוני הפנימי ומניעת נצחון שיעי מוחשי בדור זה.
רק להביט בפרצופו של חסן נסראללה במהלך ראיון על נושא דאע"ש אומר הכל.
מרחב של טריז סוני (וכורדי) בין איראן למדינה העלווית וללבנון הוא בדיוק הדבר הנחוץ כדי למנוע דומיננטיות שיעית.
מצד אחד חשוב ואסור בתכלית להתערב במלחמת כל בכל סוש"ית (שיעית-סונית) זו, ומצד שני, לוודא כי אף צד לא מגיע לידי ישורת של נצחון בקרב האיתנים בן כמעט 1400 שנה.
העניין שחשוב להבנה שאם יקרה החזון האפוקליפטי וצד אחד יצליח לאחד את הציווילזציה האסלאמית תחת דגל אחד, שערי הגהנום הפנימי ייפתחו החוצה וכל אשר יגורנו בא לנו "פיל סביל אללה"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה