"החורשה חשוכה, ונראה שאיבדתי קצת את הדרך. ביתן הפרטיזנים שחור כזפת מתגלה פתאום לנגדי. הבנתי שאני באזור "בקעת הקהילות". כל אותם קהילות שהיו יכולות להמשיך לחיות, אם רק לא היו מכריזים מלחמה בשמם בגרמניה הנאצית. אם רק לא היו מפיצים אנטישמיות מטורפת באירופה במשך 40 שנים, רק כדי שהם "יתעוררו" ויהפכו לציונים בטוב או ברע. הפצת האנטישמיות באירופה בה התחיל הרצל הצליחה מעל למשוער, הקהילות נמחקו, וכעת אנדרטת אבנים קטנה "זוכרת" אותם ברוב יגון. בא לי להקיא. קפיצה קטנה על חומת האבן ואני בפנים (וסליחה חוקרים שאת השחזור התחלתי ממקום קצת שונה)."
אלו דברים שכתב אותו אלחנן אסתרוביץ' לאחר שריסס את הכתובות שלו ביד-ושם.
ואני הקטון שואל, מי הדביל, אפוף השקרים האחראי על מחלקת הסילוף של "ההשקאפע" החרדיסטית שהאכיל אותו את הקשקוש הנ"ל? מי הכריז מלחמה על גרמניה הנאצית? אף אחד, הציונים דווקא היו אלו ששברו את החרם על גרמניה הנאצית בהסכם ההעברה שחתם חיים ארלוזורוב, ושבעתיה כנראה נרצח על הקומוניסטים בחוף ימה של תלאביב...
מי הפיץ אנטישמיות באירופה 40 שנה? התנועה הציונית? דניאל יונה גולדהאגן הראה שהאטישמיות הזו, החסלנית הזו, הייתה כבר קיימת בגרמניה הרבה לפני שהרצל בכלל היה בתכנון...
הגיע הזמן שאותו נרקומן של שקרים יצעד החוצה אל האור כדי שכולם יחזו בו...
אסתרוביץ' עוד ממשיך ומעז-
"שקט, חשוך, אין אבטחה, אבל צריך להיזהר. אני חולף על פני האמבולנס השבדי. זהו רכוש של מדינת שבדיה, וכמובן שלא אפגע בו. זה הרי אסור, וגם, החשבון שלי הוא עם אלה שמנעו דרך קבע את כל פעולות ההצלה של אחיהם, לא עם אלה שהצילו וניסו להציל."
ובכן, האם זהו אותה שבדיה, ממשלת שבדיה כאמור (ולא רנגדים שעשו דברים על דעת עצמם) שהצילה יהודים באופן מערכתי? ממש לא, (דנמרק עשתה זאת, לא שבדיה), דווקא אדם כמו פולקה ברנדוט שעמד בראש "הצלב האדום" מטעם שבדיה, יצג אותה הרבה יותר נאמנה מאשר ראול וולנברג שעשה דברים על דעת עצמו ואז נזרק לכלבים על ידי ממשלת שבדיה הרשמית.
ומה באשר לשת"פ השבדי עם גרמניה שהעבירה לגרמניה כמויות נכבדות של מתכות חשובות ועפרות ברזל נזקקות כל כך לתעשייה הגרמנית, אבל היי, אסתרוביץ' חס על רכושה של שבדיה, אותה שבדיה שהיום מציגה עלילות דם של דרור פיילר ואותו עיתום פיגולים שטען שחיילי צה"ל קוצרים איברים של ערבים.
אותה שבדיה שהפכה את העיר מלמו לבלתי נתנת למגורי יהודים על ידי הכנסת המוסלמים אליה.
אותה שבדיה שהפכה את העיר מלמו לבלתי נתנת למגורי יהודים על ידי הכנסת המוסלמים אליה.
האיש מוסיף ומהלל את "הפנתרים השחורים" וטוען כי- "שיבה אל הדו קיום הטבעי שהיה קיים בינם לבין הערבים לפני שהסכסוך הציוני-ערבי התחמם ופגע גם בהם, הוא הפיתרון הבריא והטוב ביותר, הברירה הטבעית. האם הערבים יתנו להם את זכות השיבה? חבל שמלך מרוקו לא מבקר את נתיניו היהודים באשדוד ובבית שאן."
אולי כדאי להזכיר למר אסתרוביץ', את הדו הקיום הנפלא שהוליד את פרעות תרפ"ט, במיוחד בחברון לא היה לזה קשר עם הציונות, ומה באשר למהומות הפרהוד בעראק 1941, שגם לזה לא היה קשר לציונות...אולי ושמה הוא מתגעגע לזמנים בו ילדה יהודיה בתימן הייתה צריכה להתחתן בגיל 12 שמה תחטף ותאוסלם בכוח? אולי לרבנים בתימן שאולצו לנקות בית שימוש ציבוריים ברמת סניטציה שלא הייתה קיימת? אולי ושמא הגעגוע הוא דווקא למעשי הטבח שבוצעו ביהודים בלבנון ובסוריה לאורך המאה ה-19? עלילת דמשק? הוצאות להורג על עלילות ומעשיות שווא במרוקו?
ובכלל הנה עוד תזכורת בדמות-
על פי הנרטיב ההיסטורי השקרי המקובל, יהודי ארצות
ערב חיו בשלום עם סביבתם וזכו להגנת השלטונות. על פי
אותו סיפור מסולף, אך ורק בשל פעולות התנועה הציונית
והפגיעה בערביי ארץ ישראל החלו היהודים לסבול מנחת
זרועם של המוסלמים. אך האמת ההיסטורית שונה בתכלית
השינוי. אמנם היו תקופות שבהן זכו היהודים לשקט יחסי
תחת שלטון מוסלמי ואפילו זכו לשגשוג יחסי ולהשתלבות,
אך תקופות אלו היו היוצא מן הכלל שאינן מעידות על
הכלל. לאורך ההיסטוריה היו מנת חלקם של יהודי ארצות
ערב מעשי השפלה על בסיס יומיומי, הגליה, פוגרומים,
שלילת זכויות ואפליה שיטתית.
בארצות האסלאם ניתנה ליהודים הזכות לחיות כבני חסות,
ד'ימי. תחת תקנות הח'ליף עומר חיו היהודים במעמד נחות.
אולם פעמים רבות, תחת שלטון מוסלמי, גם חיים נחותים
של בני חסות מצומצמי זכויות לא התאפשרו להם. המזרחן
הנודע ברנרד לואיס מבהיר כי להבדיל מהאנטישמיות
האירופאית "עמדתם של המוסלמים כלפי לא-מוסלמים
אינה של שנאה, פחד או קנאה, אלא פשוט של בוז... הכינויים
המקובלים הם קופים עבור יהודים וחזירים עבור נוצרים".
יש לציין כי גם בעידן המודרני היו תקופות של שגשוג
יהודי במדינות ערב, כמו במצרים ובעיראק של שנות ה-20
וה-30 ובאלג'יריה במאות ה-19 וה-20. לזמנים ולמדינות
הללו מכנה משותף אחד: תקופת השלטון הקולוניאלי.
במרבית המקרים, מצבם של היהודים היה רע לפני הפלישה
האירופית והורע שוב עם תום העידן הקולוניאלי.
את ההתנכלות הגזענית ורדיפות יהודי ארצות הערב נחלק
לשני פרקי זמן: לאורך ההיסטוריה הרחוקה ובשנים אשר
סביב הקמת המדינה. מראש נבקש את סבלנותכם על
האורך ועל הפירוט, ואף נדגיש כי כמות הפוגרומים, מעשי
הרצח וההתנכלויות שהבאנו ארוכה, אך מדובר במניין
חלקי, חלקי מאוד.
בניגוד לטענה הממוחזרת שיהודי ארצות ערב היו "ערבים
יהודים", המציאות לא מכירה חיה כזו. יהודי מדינות אלה
הגדירו את עצמם כיהודי המזרח ושמו דגש על הפרדה
לאומית, דתית ותרבותית מהערבים שחיו לצדם. יהודי
המזרח מעולם לא הזדהו כערבים, למעט בשני מקרים
- קומוניסטים בעיראק שגורלם היה גרדום או גלות
מתוסכלת בישראל מתוך נוסטלגיה מדומיינת )ע"ע סמי
מיכאל(, וכמובן, השבטים היהודים הבדואים בחצי האי
ערב שמוחמד השמיד בסדרת קרבות ורדיפות. בחג'אז
למשל, מחוז המוצא של המשפחה ההאשמית המלכותית,
התגוררו שלושה שבטים יהודים: שבט בני קיינוקאע, שבט
בני נדיר ושבט בני קורייט'ה. במהלך השתלטות האסלאם
על מדינה ומכה טבח צבא מוחמד בשבטים, השמיד את
מנהיגיהם, בזז את רכושם ולקח את בנותיהם ונשיהם
שלל. אם יצא לכם לשמוע באחת מהפגנות הפלסטינים או
הערבים הישראלים )מהומות אוקטובר 2000( את הקריאה
"ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד" )זכרו את
ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור( - הרי שזו
קריאה לאומנית בוטה
המאזכרת את קרב
ח'ייבר, הקרב שבו הכחיד
מוחמד במעשה רמייה
וכזב את השבט היהודי
הגאה שישב בח'ייבר.
גם בספרד, מקום
ותקופה שזכו לתואר
"תור הזהב", שיא מפואר
של השתלבות יהודית
בתרבות ובמרקם החיים
במדינה תחת שלטון
אסלאמי, גם שם ליהודים
לא הייתה רק אורה ושמחה. תור הזהב כלל גם סדרה של
התנכלויות ליהודים. ב-1011 נערך בקורדובה המוסלמית
טבח שבו נרצחו לפי הערכות שונות בין מאות לאלפים.
ב-1066 בגרנדה הוצא להורג יוסף הנגיד, ויחד איתו בין
4,000 ל-6,000 יהודים. אחת התקופות הקשות ביותר
החלה בשנת 1148, עם עלייתה של שושלת אלמוהאד
יהודי תימן חיו בסימן
רדיפות, עינויים ודלות
מכוונת. בשנת 1676
החליט האימאם אל-מהדי
על גלות מוזע וגירש את
היהודים לאחד המחוזות
הצחיחים של תימן. לפי
הערכות שונות, בין 60
ל-75 אחוזים מהיהודים
מתו בעקבות ההגליה- 54 -
)אל-מוואחידון(, ששלטה בספרד ובצפון אפריקה במאות
ה-12 וה-13.
מרוקו נתפסת היום כמקום שהיה בטוח ליהודי
ויש מי שמתרפק על עברם של היהודים במדינה. ואולם, בחינה
קרה של העובדות מלמדת כי זו המדינה המוסלמית
שיהודיה סבלו את הסדרה הקשה ביותר של מעשי טבח.
במאה השמינית נמחקו קהילות שלמות על ידי המלך
אידריס הראשון. ב-1033 נרצחו בעיר פס 6,000 יהודים על
ידי המון מוסלמי. עליית שושלת אלמוהאד גרמה לגלים
של מעשי טבח המוניים. על פי עדות מאותם ימים בוצעו
מעשי טבח בהיקפים עצומים ביהודי פס ומרקש. ב-1465
שוב בוצע טבח המוני בעיר פס, והוא התפשט גם לערים
אחרות במרוקו. בטטואן נערכו פוגרומים ב-1790 וב-1792,
שכללו רצח ילדים, ביזה ואונס נשים. בין 1864 ל-1880
בוצעה סדרה של מעשי פוגרום ביהודי מרקש ומאות מהם
נטבחו. ב-1903 נערך פוגרום בשתי ערים, טזה וסטט, בו
נרצחו למעלה מ-40 יהודים. ב-1907 נרצחו בקזבלנקה
כ-30 יהודים ונשים רבות נאנסו. ב-1912 שוב נערך טבח
בפס, 60 יהודים נרצחו וכ-10,000 נותרו חסרי בית.
באלג'יריה נרשמו סדרת מעשי טבח בראשית המאה הי"ט,
בשנים 1815 ,1805 ו-1830. מצבם של היהודים השתפר
עם תחילת הכיבוש הצרפתי ב-1830, אך הדבר לא מנע
התפרצויות אנטי-יהודיות בסוף המאה ה-19. המצב הורע
שוב תחת שלטון וישי, שלטון הבובות הצרפתי בהשראה
נאצית. יש לציין שעוד בטרם נפלה צרפת לקלגסים
הגרמנים, ב-1934, חדרו לאלג'יריה השפעות נאציות שבין
היתר היו ההשראה לפוגרום בעיר קונסטנטין, שגבה את
חייהם של 25 יהודים.
יהודי לוב חוו פרעות רבות. ב-1785, למשל, נטבחו מאות
יהודים על ידי עלי בורזי פשה. מאתיים שנה מאוחר יותר, גרמה
השראה נאצית להחמרת
ההתנכלויות ליהודים.
השלטון האיטלקי, שהיה
שותף לגרמנים, התיר את
דמם של היהודים, רכושם
נבזז ואלפים נשלחו
למחנות ריכוז. 500 מיהודי
לוב נרצחו בשואה.
2,500 שנה של יישוב
יהודי בעיראק לא עמדו לו
בשעה שההמון יצא צמא
דם לרחובות. טבח בוסרה
ב-1776 נותר זיכרון
מהדהד ומדמם בקהילה
העתיקה. ב-1917, עם
תחילת הכיבוש הבריטי חל שיפור במעמד יהודי עיראק,
אולם הוא הידרדר במהירות בשעה שהעם העיראקי זכה
לעצמאות ב-1932.
סוריה הייתה למדינה הערבית הראשונה שייבאה אנטישמיות
נוצרית, וב-1840 התחוללה בסוריה עלילת הדם הראשונה
בארץ ערבית. עלילה נוראה שגרמה לחטיפת עשרות ילדים
יהודים, לעינויים, לעיתים עד מוות, ולפוגרום נגד היהודים.
פוגרומים נוספים היו בחאלב בשנים 1850 ו-1875, בדמשק
ב-1848 וב-1890 ובביירות ב-1862 וב-1874. בדיר אל-
קמאר הופצה עלילת דם נוספת שגרמה לפוגרום ב-1847.
באותה שנה היה פוגרום גם ביהודי ירושלים, שהיה פועל
יוצא של עלילות הדם בסוריה.
יהודי תימן חיו בסימן רדיפות, עינויים ודלות מכוונת. בשנת
1676 החליט האימאם אל-מהדי על גלות מוזע וגירש את
היהודים לאחד המחוזות הצחיחים של תימן. לפי הערכות
שונות, בין 60 ל-75 אחוזים מהיהודים מתו בעקבות
ההגליה. גזירות שונות הוטלו על היהודים, אחת החמורות
שבהן הייתה "גזירת היתומים", שכפתה המרת דת של ילדים
יתומים.
באיראן השיעית נערך בשנת 1839 בעיר משהאד פוגרום נגד
היהודים. המון מוסת הסתער על היהודים ורצח 40 נפש.
שאר יהודי משהאד אולצו להמיר את דתם, מכאן המושג
"אנוסי משהאד". ב-1910 התפתחה עלילת דם בעיר שיראז,
ובעקבותיה נטבחו 30 יהודים.
גם במצרים חיו היהודים במעמד נחות במשך מאות שנים,
למרות שהיו אחת האוכלוסיות העתיקות בארץ הנילוס.
יהודים ישבו במצרים עוד מימי בית ראשון. באי ייב הקימו
שכירי חרב יהודים העתק של בית המקדש ,ויש סברה כי
בעיר אלכסנדריה נולדה עלילת הדם הראשונה בעולם העתיק
)ע"ע "נגד אפיון" ליוסף בן מתתיהו(. בעקבות עלילת הדם
בדמשק התפרסמו עלילות דומות במצרים וגרמו לסדרת
התקפות של המון מוסת. בקהיר 1902-1901 ,1890 ,1844,
ובאלכסנדריה 1907-1901 ,1882 ,1870. פוגרומים דומים
התרחשו בעיר הנמל פורט-סעיד ובדמנהור.
שימו לב שכל אותם פרעות, התנכלויות אסלאמיות, מעשי
ביזה, אונס ורצח התחוללו עוד בטרם נולד סבו של הרצל,
קל וחומר לפני הקמת
מדינת ישראל. צר המקום
מלהכיל עוד שורה ארוכה
של התעללויות ומעשי
אפליה כנגד יהודי ארצות
ערב. מאיסור לגור בבתים
גבוהים מבתי מוסלמים או
לבנות בתי תפילה גבוהים
ממסגדים, דרך איסורי
קבורה, חובת תליית
פעמון על הצוואר, חליצת
נעלים מחוץ לרובע
היהודי, איסור חבישת מצנפת, איסור רכיבה על סוס ועוד.
(ותודה ל"נכבה חרטא" של "אם תרצו" על התקציר)
(ותודה ל"נכבה חרטא" של "אם תרצו" על התקציר)
ממשיך הקשקשן ומקשקש לו על הרבנים שלא תמכו במרד גטו ורשה, משל הרב זמבה ו-2 מחבריו נשכחו מלב שעה שתמכו בכל פה במרד...
"גאולה בידי שמים"- פה טמון הקאץ', הליצן מתעלם מכל המקורות המדברים על גאולה ארצית ביותר, ועל ההבדל שבין הגלות לימות משיח ב"שעבוד מלכויות בלבד"...
הפצצות בשכונות יהודיות ב"ארצות ערב" התרחשו רק בעיראק, וגם זה בגלל שהם חששו שיהיה פרהוד 2, אבל נו שוין, את זה אפשר לשכוח...
"התורה הקדושה, היא קובעת שאנחנו בגלות, ונאסר עלינו למרוד בעמים, בגלות אין מלחמות"-
שקר, תוקפן שך השבועות פג 500 שנה לפני הרמב"ם, והן מעולם לא יצרו כל איסור, וגם על פי עניין זה גם מתוכנן עולה כי לא עברו עליהן באמת ודווקא הגויים עברו על השבועה שלהם וכו' וכו' וכו', מיטב הקשקשת החדריסטית מתומצתת בתוך שורה אחת...
"נחזור אל הרב וייסמאנדל זצ"ל. הרב וייסמנדל כתב שאם כל הרבנים היו באים להיטלר ומודיעים לפניו שהיהודים הם ניטראלים ולא קומוניסטים ולא מעוניינים לשלוט בעולם וכו" (להיטלר היו פוביות רציניות מפני מה שהוא כינה "היהדות העולמית") אז השואה הייתה נמנעת. בסך הכל היטלר, כמו הנאציזם כולו, התבסס על השמצות שכתבו כבר ראשי הציונות נגד היהודים עוד הרבה לפניהם. אחד מראשי התעמולה הנאצית, טען במשפטי נירנברג שהם לא עשו יותר מאשר לחזור על דברים שהשמיעו וכתבו ראשי הציונות נגד היהודים. מיותר לציין שב"מורשת השואה" הציונית אותה מייצג "יד ושם", לא תמצאו עובדות "מיותרות" מעין אלו. זה הרי יהרוס להם את כל הביזנס."
ראשית, בעל השו"ת "שרידי אש" הרב יחיאל יעקב ויינברג כתב מכתב בדיוק בלשון זו להיטלר ב-1933 וזכה להתעלמות, שום דבר ושום רב לא היה מתקבל אצל היטלר לשיחה, וחרדיסט שחושב שזה היה קורה מבלבל במוח ולא מכיר ולא יודע דבר על היטלר ולא על הרייך השלישי.
והאמירה של אותו תועמלן נאצי שטוען כי אמר זאת במהלך משפטי נירברג, ובכן חיפשתי בכל תיעוד לא יהודי של משפטי נירנברג, ולא מצאתי שום ציטוט שכזה, מעבר לכך גם אם כן, מאימתי דבריו של הנאצי מקבלים דווקא שם תוקף של אמת, שעה שדווקא הנאצים היו אמני השקר וההסתרה?
והאמירה של אותו תועמלן נאצי שטוען כי אמר זאת במהלך משפטי נירברג, ובכן חיפשתי בכל תיעוד לא יהודי של משפטי נירנברג, ולא מצאתי שום ציטוט שכזה, מעבר לכך גם אם כן, מאימתי דבריו של הנאצי מקבלים דווקא שם תוקף של אמת, שעה שדווקא הנאצים היו אמני השקר וההסתרה?
הנה כי כן סוגד השטן יוצא לו ממקום שבתו, מי שמאמין שמדינת ישראל היא מעשה שטן, זאת אומרת שאלוהים לכאורה אין שליטה בעניין זה והדבר בניגוד לדעתו, הוא עובד עבודה זרה בשיתוף! וסוגד שטן! הנה כי כן נחשפת שוב הכת הכי קרובה ליהדות, שכמו אחותה החב"דניקית, צמחה לה מתוך התנועה החסידית...ולא בכדי.
ועוד מוסיף גבלס היהודי ומוסיף-
"הרב ווייסמנדאל זצ"ל מעיד שצעד זה גרם לאיבוד עשתונות מבהיל של היטלר. ברגע שהגיעה אליו הידיעה על ההפגנה מתוך גזיר עיתון באידיש שתורגם לגרמנית, הוא התמוטט על הרצפה, השתולל וצרח שעכשיו הוא ישמיד את כל היהודים."
מהיכן הרב וייסמנדל השיג את פיסת המידע הזו שלא מצויה בשום ביוגרפיה על היטלר ועל הרייך ושום מחקר רציני לא מציין את זה? בין אם זה מחקר שנעשה על ידי יהודי ובין אם על ידי גוי?
אם אכן אמר זאת הרב, האם אותו רב היה ברייכסקאנצלריה כדי לחזות זאת במו עיניו? ואיזה נאצי מאידך הדליף לו את סיפור המעשיה הלזה? ואם לאו, מה שיותר הגיוני, כי היטלר דיבר על השמדה ואנטישמיות חסלנית הייתה קיימת הגרמניה עוד הרבה לפני 1933, שפשוט יפתח את "מיין קאמפף".
עלוב, עצוב ושקרי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה