קללת הריכוזיות

ישנו קשר בל יינתק בין הפרשיות האחרונות במדינה, מחד סאגת הרבנות הראשית ומאידך פרשיית מינוי הנגיד (או אי מינוי) בנק ישראל החדש.

והקשר הזה הוא הריכוזיות.

מישהו אי פעם שאל את עצמו את השאלה- "למה בכלל?".

למה בכלל בנק ישראל ונגיד העומד בראשו הקובע שער ריבית גלובאלי ואחיד באופן כמעט שרירותי?

למה בכלל יישות שמדפיסה את הכסף באופן אחיד שגם לא מתבסס על שום דבר ממשי כדי לגבות אותו?

נגיד שקונה ומוכר מט"ח בהינף עפרון, למה הריכוזיות הזו שרק פוגעת בשוק החופשי?

ומאידך למה רבנות ראשית? אני הייתי מעדיף עשרות מונים מודל קהילתי/קהילתני המספק את צרכי דתו בעצמו לקהלו.

ממילא את היריעה הייתי גם מרחיב גם לגופי שיפוט, ענישה ושיטור, המודל הריכוזי היא אם כל חטאת.

נכון, סביר להניח שאת היתרה ניתן לקרוא שחור על גבי לבן באתר הנפלא-
http://www.kav.org.il/

אבל לנוכח סמיכות הפרשיות, ראיתי לנכון לציין, חז"ל תמיד מזכירים כי ניתן ללמוד  המון מסמיכות פרשיות, תפילתי כי סמיכות זו גם תוביל לידי לימוד, הסקת מסקנות ושינוי לטובה.

את "הממלכתיות" (בין זו במלעיל ובין זו במלרע) יש לשבר ומה שיותר מהר, אינני אנרכיסט, אני כפי שמעיד שמו של בלוג זה-ליברטריאן ואינני בהכרח שמרן או ניאו-שמרן (אולי יותר פליאו-שמרן-ליברטריאן-יהודי) ולכן אני יותר בעד סימביוזה בין אבולוציה לרבולוציה בנדון.

מדינת ישראל צריכה ריענון דחוף, יציאה מתחום הוויית "סדום-חלם" היא מחוייבת.