מיכל, כיוון שזה
נגרר לכך, אפשר לסכם כי הדיון הגיע למיצוי וכל צד יתחפר מכאן ואילך בעמדתו ויגרר
לזריקת רפש, לכן זה הודעתי האחרונה בדיון הספציפי הזה (אינני בורח מהקבוצה, כיוון
שאני כן מחזיק מעצמי כאורתודוכס שחושב לבד, ולא אין לי רבנים ובטח לא איזה רב
מובהק שאני הולך לאורו, מה שדי מוציא את העוקץ מחלק מהרפש שבכל זאת בחרתם להטיל
פה, ובכוונת מכוון אמרתי "בחרתם" בלשון רבים).
צר הדיון מלהכיל דברים עיניינים רבים שלא עלו כאן כלל לדיון ואין להם כאן מקום כי אחרת נתפזר יותר מדי.
את טוענת ומאבחנת (הספה מאוד נוחה דרך אגב...) כי מחשבתי היא "רדופת פראנויה שטייטעלית" ואת באה כביכול "לאתגר" אותו.
א. אם הייתי רדוף פראנויה שטייטעלית, סביר להניח כי הייתי רץ לחפש את הפריץ הקרוב שייתן לי מחסה, כיוון שאני נמצא על הקודקוד של ההפך המוחלט בציר זה, אני קצת מתקשה לקבל את האבחון...
ב. לפני שישים שנה "עם ישראל שב לארצו" ואת זה את מכנה "גאולה", ובכן, קודם גילוי נאות, אינני חרדי ולא אוחז ב"השקפה" חרדיסטית, אבל עדיין, עובדתית, מספרית (בין אם תכירי בכך ובין אם לאו) רוב מניין העם היהודי עדיין מצוי מחוץ לגבולות ישראל, ברגע שיהיה פה רוב מניין העם היהודי נדבר...
שנית, אפילו לפי אמת המידה הכי בסיסית שמתווה הרמב"ם "אין בין העולם הזה לימות משיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד", ובכן מדינת ישראבלוף היא לא בדיוק במצב של איזה פאקס יודאיקה, מדינת ישראל נכנעת לתכתיבים מבחוץ וכפי שהטעים אלוף מיל. בני פלד- מדינת ישראל היא המשך השטעטל באמצעים אחרים, ראש הממשלה הוא גבאי ועד הקהילה ולסיום אביא עוד ציטוט מוצלח שלו- "צאו החוצה וצלצלו בפעמון שנתן לי מפקד חיל הים. כשישאלו אתכם למה אתם מצלצלים, ענו שכאן מת יהודי משוגע, שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה - וטעה." ~ מילותיו האחרונות, לילדיו. עוד ציטוט מוצלח שלו הוא: "רוב המבקרים והמתלוננים טוענים שישנם פגמים שונים במדינת ישראל. אני טוען שהישות שבה אנו חיים אינה מדינה כלל. הדבר דומה לאדם שטוען שיש לו סוס חולה, כשבידו חמור חזק ובריא שפשוט אינו מסוגל לתפקד כסוס."
ג. מיכל, נושא הגאולה הסופית של העולם בנצרות שנוי במחלוקת, נושא השיבה השניה (או השלישית תלוי את מי שואלים) של אותו האיש נמצא דווקא בקרב זרמים מאוד מסויימים בנצרות (כאלה שהם תת זרם בנצרות הפרוטסטנטית), אצל המיינסטרים הנוצרי (קתולי ואורתודוכסי לצורך העניין שהם עדיין רוב מניין הנוצרים כיום) התגשמותו של יש"ו בבשר ומותו על עוון החטא הקדמון וחטאי האנושות, זוהי הגאולה ואין בלתה ומשם והלאה שלטון האקלזיה/כנסיה כתחליף ישראל (ורוס איסראל), נושא הביאה השניה/שלישית של אותו האיש משחקת את תפקיד רק אצל מי שדוחה באופן מהותי את תאולוגית ההחלפה, זה באשר לעובדות...
ד. לגבי נושא המוסר, את זו שדברת על מוסר סובייקטיבי באופן כללי וביצעתי את מה שעושים בכל דיון תלמודי "בשלמא לשיטתך..."רק בכיוון ההפוך, אין לי כל כוונה להתנצל על כך וקאנט דווקא מאוד רלוונטי לדיון (תשמיטי אותו או לא, זה לא מעניין...), הדיון הוא על המוסר הסובייקטיבי, אני לא טענתי שאת באופן ממוקד עלולה להיות זאת שתגיעי לרצח ילדים, זה שאת בחרת להפגע מזה כנציגת הצידוד במוסר הסובייקטיבי ומחזיקיו עלי אדמות, זאת הבעיה שלך, אולי זאת את שצריכה לעשות בדיקה כלפי פנים לקראת הימים הנוראים.
ה. לגבי הפלות אני דיברתי על היום במציאות ההלכתית דהיום זה מותיר בגדול רק את ההפלה על רקע רפואי (לגבי עניין הוצאה להורג...המממ אולי צריך להזמין מאיראן את הפטנט ולסגור דיל מראש עם "אבי מנופים"...), אנחנו דנים עדיין בקונקרטי ולא ראיתי שיש סנהדרין בירושלים בלשכת הגזית...
ו. הדיון לגבי האבסורדיות של הדיון, היה בהשוואה למתרחש כיום במדינת ישראל ובעולם המערבי במישור האתי בהקשר זה (לפחות מי שרואה עצמו כשייך לעולם זה), לכן התמקדתי בזה ולא הלכתי הלאה לתאי גזים.
ז. לאדם יש אחריות אישית, זה בוודאי, אבל המוסר הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כאן טמון ההבדל.
ח. הרמב"ם היה מושפע מתפיסות אריסטוטליות ולכן מוסר אובייקטיבי והתנגד לפועל היוצא מהתפיסות האפלטוניות ומשם בציר ישר אל קאנט והלאה ולכן מזה נגזר המוסר הסובייקטיבי ואותה תקפתי.
ט. מול היות ה"מענטש" יש לעיתים הצורך להשתמש בכלים של רתחא דאורייתא, כנראה שזו צורת לימוד שקצת קשה להשתחרר ממנה, הגדרת התנהגות כ"מגעילה" רק בגלל רגישות סובייקטיבית שלך לנוכח דברים נוקבים, זאת לא הבעיה שלי, בדיוק כשם שאני יכול להכתיר דברים שלך כ"מגעילים" אליבא דתפיסתי (ואני לתומי חשבתי שאנחנו מנהלים שיח בוגרים ולא של ילדים בגנון המנהלים שיחה תחושות הגועל שלהם...), כדי להטיף ל"מעטנשלאך-קייט" ראשית צריך להתבגר...
צר הדיון מלהכיל דברים עיניינים רבים שלא עלו כאן כלל לדיון ואין להם כאן מקום כי אחרת נתפזר יותר מדי.
את טוענת ומאבחנת (הספה מאוד נוחה דרך אגב...) כי מחשבתי היא "רדופת פראנויה שטייטעלית" ואת באה כביכול "לאתגר" אותו.
א. אם הייתי רדוף פראנויה שטייטעלית, סביר להניח כי הייתי רץ לחפש את הפריץ הקרוב שייתן לי מחסה, כיוון שאני נמצא על הקודקוד של ההפך המוחלט בציר זה, אני קצת מתקשה לקבל את האבחון...
ב. לפני שישים שנה "עם ישראל שב לארצו" ואת זה את מכנה "גאולה", ובכן, קודם גילוי נאות, אינני חרדי ולא אוחז ב"השקפה" חרדיסטית, אבל עדיין, עובדתית, מספרית (בין אם תכירי בכך ובין אם לאו) רוב מניין העם היהודי עדיין מצוי מחוץ לגבולות ישראל, ברגע שיהיה פה רוב מניין העם היהודי נדבר...
שנית, אפילו לפי אמת המידה הכי בסיסית שמתווה הרמב"ם "אין בין העולם הזה לימות משיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד", ובכן מדינת ישראבלוף היא לא בדיוק במצב של איזה פאקס יודאיקה, מדינת ישראל נכנעת לתכתיבים מבחוץ וכפי שהטעים אלוף מיל. בני פלד- מדינת ישראל היא המשך השטעטל באמצעים אחרים, ראש הממשלה הוא גבאי ועד הקהילה ולסיום אביא עוד ציטוט מוצלח שלו- "צאו החוצה וצלצלו בפעמון שנתן לי מפקד חיל הים. כשישאלו אתכם למה אתם מצלצלים, ענו שכאן מת יהודי משוגע, שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה - וטעה." ~ מילותיו האחרונות, לילדיו. עוד ציטוט מוצלח שלו הוא: "רוב המבקרים והמתלוננים טוענים שישנם פגמים שונים במדינת ישראל. אני טוען שהישות שבה אנו חיים אינה מדינה כלל. הדבר דומה לאדם שטוען שיש לו סוס חולה, כשבידו חמור חזק ובריא שפשוט אינו מסוגל לתפקד כסוס."
ג. מיכל, נושא הגאולה הסופית של העולם בנצרות שנוי במחלוקת, נושא השיבה השניה (או השלישית תלוי את מי שואלים) של אותו האיש נמצא דווקא בקרב זרמים מאוד מסויימים בנצרות (כאלה שהם תת זרם בנצרות הפרוטסטנטית), אצל המיינסטרים הנוצרי (קתולי ואורתודוכסי לצורך העניין שהם עדיין רוב מניין הנוצרים כיום) התגשמותו של יש"ו בבשר ומותו על עוון החטא הקדמון וחטאי האנושות, זוהי הגאולה ואין בלתה ומשם והלאה שלטון האקלזיה/כנסיה כתחליף ישראל (ורוס איסראל), נושא הביאה השניה/שלישית של אותו האיש משחקת את תפקיד רק אצל מי שדוחה באופן מהותי את תאולוגית ההחלפה, זה באשר לעובדות...
ד. לגבי נושא המוסר, את זו שדברת על מוסר סובייקטיבי באופן כללי וביצעתי את מה שעושים בכל דיון תלמודי "בשלמא לשיטתך..."רק בכיוון ההפוך, אין לי כל כוונה להתנצל על כך וקאנט דווקא מאוד רלוונטי לדיון (תשמיטי אותו או לא, זה לא מעניין...), הדיון הוא על המוסר הסובייקטיבי, אני לא טענתי שאת באופן ממוקד עלולה להיות זאת שתגיעי לרצח ילדים, זה שאת בחרת להפגע מזה כנציגת הצידוד במוסר הסובייקטיבי ומחזיקיו עלי אדמות, זאת הבעיה שלך, אולי זאת את שצריכה לעשות בדיקה כלפי פנים לקראת הימים הנוראים.
ה. לגבי הפלות אני דיברתי על היום במציאות ההלכתית דהיום זה מותיר בגדול רק את ההפלה על רקע רפואי (לגבי עניין הוצאה להורג...המממ אולי צריך להזמין מאיראן את הפטנט ולסגור דיל מראש עם "אבי מנופים"...), אנחנו דנים עדיין בקונקרטי ולא ראיתי שיש סנהדרין בירושלים בלשכת הגזית...
ו. הדיון לגבי האבסורדיות של הדיון, היה בהשוואה למתרחש כיום במדינת ישראל ובעולם המערבי במישור האתי בהקשר זה (לפחות מי שרואה עצמו כשייך לעולם זה), לכן התמקדתי בזה ולא הלכתי הלאה לתאי גזים.
ז. לאדם יש אחריות אישית, זה בוודאי, אבל המוסר הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כאן טמון ההבדל.
ח. הרמב"ם היה מושפע מתפיסות אריסטוטליות ולכן מוסר אובייקטיבי והתנגד לפועל היוצא מהתפיסות האפלטוניות ומשם בציר ישר אל קאנט והלאה ולכן מזה נגזר המוסר הסובייקטיבי ואותה תקפתי.
ט. מול היות ה"מענטש" יש לעיתים הצורך להשתמש בכלים של רתחא דאורייתא, כנראה שזו צורת לימוד שקצת קשה להשתחרר ממנה, הגדרת התנהגות כ"מגעילה" רק בגלל רגישות סובייקטיבית שלך לנוכח דברים נוקבים, זאת לא הבעיה שלי, בדיוק כשם שאני יכול להכתיר דברים שלך כ"מגעילים" אליבא דתפיסתי (ואני לתומי חשבתי שאנחנו מנהלים שיח בוגרים ולא של ילדים בגנון המנהלים שיחה תחושות הגועל שלהם...), כדי להטיף ל"מעטנשלאך-קייט" ראשית צריך להתבגר...
ולעניין הדיון, לא התכוונתי להעליב, ולעניין התיוג, זאת תכונה אנושית שכזו, בסוף נגרר לקטגוריות בין אם נרצה ובין אם לאו, הדבר קורה בלאו הכי ברגע שעוברים מדיון בעקרונות מופשטים לפרקסיס...
אגב לגבי המשך הדיון פה בין המלומדים בעיני עצמם, אתם המשכתם לתקוף ולהגדיר (הולך אחר רבנים, שטוח, פלאקטי וכו') באותם כלים בדיוק, אז מסתבר שזה לא בדיוק תופעה ישיבתית...ובשביל בוץ ורפש לא זקוקים להדרכה רבנית (מספיק לחשוב "לבד" או לכל הפחות, לעבוד על עצמך בעיניים שאתה חושב בכלל...).
ולעמנואל, עובדתית, פסחת על שתי הסעיפים, ברגע שאתה הלכת והגדרת את חז"ל דרך הפרושים ככת שהשתלטה לפתע פתאום וכפתה את תפיסת עולמה וככזו יש להתנער ממנה ולהבחין דבריה לבין דברי אלוהים (ועד עתה לא הבאת כלי רציני שיכול להבחין באמת ובתמים ביניהם), באופן מוחלט, היו אלו דבריך ולא דבריי, ועתה אתה נסוג מעמדתך ומסייג זאת רק לחומרות ולסייגים אבל מתיר את "כל עוד זה לימוד", נו... אז לימוד של הכת זה עכשיו כן קביל כשדחקתי אותך להודות שאתה נזקק לאותם תקנות של אותה "כת"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה