יום שני, 23 בנובמבר 2020

על פולארד, ארה"ב וישראל

 על פולארד, יהודים ויחסי ישראל-ארה"ב (בהמשך לדבריו של פרופ' נדב שנרב וכמה ממגיביו):

==========================================
חבוש בכובעם של פרופ' עזרה זהר מספרו- "פילגש במזרח התיכון" וד"ר אורי מילשטיין
סדר בדברים צריך שיעשה (כמובן לזכור שממשל טראמפ הוא במידה רבה יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל)-
א. קריאות "בוגד" מצד שמאל לפולארד הם חרפה פעמיים- 1. מי שיש לו חמאה על הראש שלא יסתובב בחוץ בשמש- פרשיות הבגידה והריגול משמאל הם לחם חוקו, ד"ש מברית המועצות, וכל גלגול אדום שעולה על דעתכם מני שנת 1917, 2. פולארד לא בגד- I. החומר שהועבר הועבר לבן ברית לארה"ב שאת רובו התחייב ממילא לספק ומי שבגד הייתה ארה"ב והממסד המודיעיני שלה, אותו ממסד שנתפס בקלקלתו האנטישמית (לא התבלבלתי, יש לסיפור הזה חתיכת הסטוריה שמתחילה עוד בטרם נולד סבו של פולארד) ולא העביר חומר קריטי שהתחייב למוסרו מראש, II. שום חלק מהחומר שנמסר לא פגע כהוא זה בארה"ב בשום דרך, צורה ואופן (וזאת אף בניגוד מוחלט להבלים שניסו להערים על כתפיו בדמות שקרים בוטים שלא היו ולא נבראו ו/או נזקים שנגרמו בידי אחרים שבגדו בארה"ב באמת ובתמים ובראשם הסוכן הבוגד האמריקני- אלדריך איימס).
ב. בשל הנטיה לשמאל מגיעה גם הצביעות. סרך זה נגרר היטב על פני הקרקע ולעיני השמש, זאת בשל השנאה ההסטורית לארה"ב וכל מה שהיא מייצגת, על כלל ההסטוריה שלה. אז במחילה מכל אלו שדואגים לארה"ב מפני בוגדיה, נא לסיים לקשקש בקומקום.
ג. גם לסוכן מגוייס (בשונה מסוכן חיצוני מושתל) על רקע אידאולוגי/הזדהותי מגיע תגמול בהנתן רמת הסיכון לו הוא נחשף, העין הצרה משמאל (כרגיל) עבורם אתנן כספי הוא כשר בהנתן מקורו האדום בלבד לא מעלה ולא מורידה.
ד. וזאת בהמשך לטיעון שהעלו כמה באיוולתם- הפעלת מעקב, ביון, חשדות בנאמנות כפולה (ואף יותר) והאשמות קשות על היות גיס חמישי וגורם אירידנטי כלפי יהודים צפו ועלו נגד יהודים בארה"ב עוד מימי פקודת הגירוש של הגנרל יוליסס גרנט בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית. הניסיון לצבוע את סיפור פולארד כעניין ששינה סדרי בראשית ביחס לקהילה היהודית בארה"ב היא הבל הבלים. מקורות מתוך קהיליית המודיעין האמריקנית בעבר אף הודו שיהודים זכו למירב המעקב, ההטרדה, החשדות וההאשמות בקרב סוכנויות הבטחון בארה"ב מעל ומעבר לכל מיעוט דתי ואתני אחר בארה"ב ללא שום פרופורציה והשינוי לטובה שהתרחש בנדון לא קרה בשל פולארד או מדינת ישראל אלא בשל תום המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות (שהתרחש לאחר הפעלת פולארד) ועוד יותר לאחר פיגועי ה-11/9/2001 שלאחריהם הפוקוס עבר לקהילה האסלאמית בארה"ב.
ה. היו אף מקרים (מאוסטרליה ועד מדינות אירופה של נאט"ו-בעלי ברית) של מדינות שנתפסו מרגלות בארה"ב ואף אחד מאנשיהם (בין אם גויסו מקומית מקרב יוצאי מדינתם בארה"ב ובין אם הושתלו מרחוק) לא חטפו עונשים כה מרחיקי לכת כמו פולארד (ובל נשכח שחלקם גם קיבל סיוע רב הרבה יותר מישראל פרופורציונלית, ד"ש לנאט"ו ולמדינות אשר מול סין, מטרמאפ), לא בכדי היה זה ראש ה-CIA לשעבר- ג'יימס וולסי שברגע של יושר והגינות גדולה מצידו אמר על פולארד לפני ששחרורו עמד על הפרק- "תדמיינו שהוא יווני ותשחררו אותו".
ו. בנוגע ליחסי ישראל ארה"ב ההשוואה ליחסי אב ובנו היא עלבון לאינטלגנציה, יחסי אומות ולהסטוריה.
סוד גדול הוא שבסחר הדו-צדדי בין ישראל לארה"ב, ישראל נכון להיום מייצאת יותר לארה"ב מאשר היא מייבאת מארה"ב.
מזה יותר מעשרים שנה אין שום סיוע כלכלי-אזרחי אמריקני לישראל (ומה שניתן לא היה סיוע כי אם הלוואה בריבית מקובלת כולל מאז זמן מלחמת יום כיפור שישראל ממשיכה לשלם על כך עשרות מיליארדים עד היום מדי שנה, בדיוק כשם שבנק לא מלווה לאדם כסף ברוב "טובו" וחסדו), והסיוע הצבאי בסך 3.2 מיליארד בשנה (עם תוספות ממוקדות למערכות נגד נשק בליסטי-ABM), רובו מורכב בכלל מהלוואה בריבית קצוצה (שישראל עודנה משלמת את חובותיה משנות ה-70' לארה"ב בעוד ארה"ב מחקה פעם אחת כבר את חובותיה של מצרים לארה"ב באופן מוחלט בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, ונשיא ארה"ב אובמה פעל למחוק עוד חוב בסך מיליארד דולר למצרים, עוד סוד גלוי הוא שישראל באופן תמידי עומדת כמו שעון שווייצרי בהחזר מלא של כל חובותיה הכספיים עם ריבית מלאה, עד היום לא נמחק ולו סנט בודד מחובותיה של ישראל לארה"ב (ולא זו בלבד אלא שרק הסכום על הריבית שישראל משלמת מדי שנה חזרה לארה"ב עולה על כלל הסיוע הבטחוני שלהם ויותר מפי 2) בעוד מאידך ארה"ב לא שלמה סנט בודד בעבור השירות שהיא מקבלת מישראל פה- בין אם זה לכל אורך המלחמה הקרה במתן קונטרה לאיום הצי הסובייטי במזרח התיכון, שכן כידוע, ההערכות המקצועיות האמריקניות בתחילת שנות ה-70, גרסו שבמקרה ויהיה אקשן חם עם הסובייטים במזרח התיכון, ישראל מסוגלת בעזרת חיל האוויר שלה להשמיד את הצי הסובייטי בים התיכון באופן מוחלט, ארה"ב לא שלמה בעד מערכות נשק ותמיכה סובייטיות שנפלו לידיים ישראליות במהלך המלחמות ובניהם ושארה"ב קיבלה גישה מלאה אליהם לצורכי למידה ושיפור של מערכות הנשק שלהם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, ארה"ב לא שלמה סנט שחוק בעבור הבסיסים הקבועים ומחסני נשק חירום שהיא מחזיקה דרך קבע בישראל, ארה"ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור שימוש במתקנים ישראליים לקראת יציאה למבצעים מקיפים ונקודתיים ברחבי המזה"ת, ארה"ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור העובדה שישראל דאגה לשמר בחיים משטרים ידידותיים לארה"ב- כמו ירדן ותימן, ארה"ב לא שלמה ולו סנט בודד תמורת העובדה שהם נצלו את ישראל בתור מעבדה חיה לניסויים במערכות הנשק שלה בתנאי שדה אופטימליים, ארה"ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור עצם קיום צה"ל שייתר ועודנו מייתר כמות מאסיבים של כוחות ולוגיסטיקה אמריקנית בכל הגזרה בעלויות בלתי נתפסות ולא בכדי כבר היה אדמירל אמריקני שכינה את ישראל בתור הנושאת המטוסים האמריקנית היחידה שלא ניתן להטביעה) בעוד רק כ-700 מליון דולר היו בגדר יו.אס. אייד (בטחוני) ורובו המוחץ של הסכום בן 3.2 מיליארד הדולרים הם בגדר הלוואה מותנית- דהיינו ישראל יכולה לעשות שימוש בכסף אך ורק בקרב תעשיות בטחוניות אמריקניות וזה מכניס את הכסף חזרה ב-לופ אל השוק האמריקני ומספק עשרות אלפי מקומות עבודה לאמריקנים משכילים המהווים את העידית של כח האדם האיכותי של ארה"ב בשוק הנשק שלה שהוא הגדול בעולם הן ברוב יחסי והן ברוב מוחלט.
אני מזכיר גם שבמסגרת ההסכם שנחתם בשלהי תקופת אובמה, סכום הכסף בסיוע בטחוני שיכול יהיה להפדות בתוך התעשייה הבטחונית בישראל ילך ויצטמצם עד שיבוטל לגמרי לקראת 5 שנים מחתימת ההסכם.
לגבי נשק ואמצעים טכנולוגיים, לא היה שום מרכיב שכזה מהשורה הראשונה של הטכנולוגיה האמריקנית אלא בעיקר עודפים וחומרים מדרג ג' והלאה, השינוי החל רק בשנות ה-80 אצל ממשל רייגן, לאחר שישראל הוגדרה Non Nato Major Ally, אוסיף גם על הדרך שכל כספי היתרות שמופנים למערכות ABM הם נגזרת של החלטת ארה"ב לפתח אצלה ודרך בעלי בריתה את פרוייקט- "מלחמת הכוכבים", כך שהרווח על כל הנושא הוא כולו אצל הפסים ו-"כוכבים".
ארה"ב מנגד חוסמת, מסכנת ומסכלת מכירת מערכות ואמצעים "כחול-לבן" למדינות אחרות וכך פוגעת בצורה קשה ביותר בישראל, הרבה מעבר שהיא מקבלת ממנה, רק להזכיר עסקאות נשק עם סין שארה"ב טרפדה (ואף נצלה כדי למכור לסין במקביל, עיין ערך עסקת ה"פאלקון" המפורסמת בעידן ראשותו של אהוד ברק), בעידן אובמה פעל ג'ון קרי לפגוע בעסקת נשק חשובה בישראל בדמות מערכות טילי נ"ט עם מדינה חשובה כמו הודו.
לגבי פגיעה בישראל מצד ארה"ב- נזכיר-
1. ארה"ב שחזרה בה מהכרה בישראל וקדמה את תוכנית ברנדוט לכונן כאן שלטון נציבות או"ם.
2. ארה"ב שלא מכירה בישראל כמדינה יהודית דה יורה, עיין מסמך הצו הנשיאותי של הארי טרומן בה נמחקו בקו ידו המילים "jewish state" ובמקומם נכתב מדינה חדשה בעלמא.
3. ארה"ב פעלה דה פאקטו נגד זהותה היהודית של המדינה ועוד עניינים רבים הקשורים לזהותה, עוצמתה, לכידותה ובטחונה- טקטית ואסטרטגית, ונזכיר כאן שני עניינים- * גניזת דו"ח ראש המטות המשולבים גנרל 4 כוכבים ארל וילר המתאר מהם גבולות המינימום האסטרטגיים שעל ישראל להחזיק בהם בכל תנאי! גם אם שלום פרץ בארץ על כל חלקיה וגבולותיה, שטחים הכוללים חלקים בחצי האי סיני דהיום, חבל קונייטרה בסוריה, יו"ש ורצועת עזה כולה.
וכן- ** פעולה מתחת לראדאר בדמות קידום כספי של מטרות "החברה האזרחית" דרך השטחים המגוונים שמקדמת הקרן החדשה לישראל, חלק ניכר מכספיה הגיע דרך השגרירות האמריקנית בישראל ובשילוב קרן הנרי פורד (כן כן, אותו פורד חברו של היטלר, מפיצם של הפרוטוקולים של זקני ציון בעולם ועיתון הפיגולים ה-דירבורן אינדפנדנט), שהוא מאז שנות ה-50, קרן קש של ה-CIA, את המידע הזה חשף דו"ח "ועדת ריס" של ועדת חקירה של הסנאט.
מה שמראה שפגיעה בישראל הייתה עבור ארה"ב בעלת ערך צבאי! אגב קידום אינטרסים אמריקנים.
4. ארה"ב היא זו שזרקה את ישראל לאשפתות אגב שבירת התחייבות מפורשת וכתובה להתערבות בעת חסימת מצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים.
5. תקרית ה-USS ליברטי ביום השלישי של מלחמת הימים, שהיה פעולה מכוונת להטות את הכף לטובת הערבים במלחמת ששת הימים! או לפחות לפגוע משמעותית בהשגיה של ישראל במלחמה וצה"ל שיתק אותה במכוון.
6. מלחמת יום כיפור היה תרגיל עוקץ אמריקני נבזי שהנרי קיסנג'ר היה מעורב בהתווייתו יחד עם אנואר אסאדאת ועוזרו חפאט' אסמעאיל, ארה"ב גם ידעה את היום והשעה המדוייקים של תחילת המתקפה חודש ימים לפני כן ולא טרחה לעדכן את ישראל.
7. ארה"ב מנעה מישראל לפגוע בקידום מערך הנ"מ של מצרים לעבר הגדה המערבית של תעלת סואץ ובכך אפשרה את המטריה האווירית שאפשרה את פתיחת מלחמת יום כיפור.
8. קיסינג'ר השהה את הסיוע של ארה"ב לישראל במהלך מלחמת יום כיפור (בה בשעה שברית המועצות העבירה למצרים וסוריה אוטוסטרדות של סיוע כדי למלא את החסר) בכדי ליצור את הרקע להעברת מצרים לידי ארה"ב (מטרת המלחמה מעיקרא) ולגרום לישראל לסגת מסיני בשל כך.
9. רצח אל"מ ג'ו אלון כדי שלא יפוצץ את הבלוף אודות מלחמת יום כיפור.
10. פרשת איראן גייט, רצח עמירם ניר (בעלה הראשון של ג'ודי ניר מוזס שלום), וגרימת העברת נשק אמריקני וישראלי לאיראן של ח'מייני.
11. חימוש במקביל ביחס של 1:6 למדינות ערב שבעצם מספרית די קובר את השקר האמריקני אודות מתן עודף לישראל, די לאזכר את- סעודיה, ירדן, מצרים, עראק (כולל זה של צדאם חסיין מאז שנות ה-80), מדינות המפרץ, לוב שלאחר קד'אפי, וכל החבר'ה הטובים בסוריה שעושים שם שמח מהצד הסוני, לבנון וכו'.
12. ארה"ב היא זו שגדלה, ממנה, חמשה ואמנה את אלקעידא, חלק ניכר מחלום הבלהות של הבריגדה הבינ"ל של האסלאם בעולם מאז אפגניסטאן 1979, לא היה בא לעולם בלי ה-US of A.
13. אליבא דהאליטה בישראל- תרבותית וערכית הקרבה שלנו הייתה ונותרה למזרח אירופה של העידן הקומוניסטי כולל נפיחות ספורדיות מציר הרשע שבין לונדון, פריז וברלין. הקביעה שיש לנו קשר כלשהו לארה"ב (לפחות זו של לפני אובמה) לא עומדת בשום מבחן אמפירי.
ממשל טראמפ היווה שינוי מהשורש ביחס לכל! ממשל אמריקני לפניו (רפובליקני ודמוקרטי כאחד!), סיוע, אגב, שרובו היה בעיקר במישור ההצהרתי-דיפלומטי (ואינני מזלזל בכך) בתוספת שימוש מאסיבי בכלים כלכליים (שגם מקומם המכובד לא נפקד חלילה).
ולקראת (אולי וככל הנראה, ולכו תדעו…) ממשל ביידן, חשוב לזכור שממשל טראמפ שהיה לפני ולפנים חוץ ממסדי, אסור לו שילמד על ארה"ב "כתיקונה", כי לצערנו בינתיים, זה היוצא מן הכלל.
ואם כבר הזכרנו את מוסד האו"ם, מוסד של צביעות והבל שדינו לפירוק ופיזור מיום ה-30/11/1947.
מוסד ששורשו רשע, כוונותיו בליעל, והשליטה בו על ידי מדינות שתוכם כברם- שחור ורוע מלגו ומלבר. ארה"ב שעמדה מאחורי כינון מוסד העוועים הלז, הסדירה את אופן הפעלתו לדורות, הכניסה בו מעשה "פלאים" את עמדת כוחה (ווטו במועצת הבטחון) יוצאת מגדרה (לא לפני 1967, אגב) לתת לישראל גב (למעט כמה הבלחות בדמות האחרון של שלטון אובמה). טוב עשה טראמפ שעשה כבר לא מעט לזעזע את אמות הסיפים של גולם זה.

יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

תגובה לשומר סף #45- מצידי- נתנאל רייס

 האזנה ברוב קשב ואוזניים כרויות, הן הדרושות להבנת קווי המחלוקת ב-"הסכת"- שומר סף מספר 45.

לאחר ההאזנה ואף חוזרת, לחידוד, מתגלה החלוקה המסתעפת המיוצגת בידיי שניים- דן שיפטן ומייק דוראן. על רגל אחת ניתן לומר כי השיפוטיות של שיפטן מגיעה מתוך ניתוח של התפיסות ונקודות המבט האזוריות כבסיס לניתוח העכשווי וההסטורי כמושתת על ידי מקס וובר. בעוד זו של רעהו, מייק דוראן, מתיימרת להתייחס לאזור דרך עיני קרל מרכס המבקש לקרוא את האזור על סמך העניין או הרצון הישיר (אינטרס) הניכר לעין במישור הגאופוליטי של השחקנים השונים בזירה. נקודות משען נוספת לחלוקה ביניהם - שניהם היטיבו לקרוא נכון את האינטרסים של ארצם במרחב, שיפטן כלפי ישראל ודוראן כלפי ארה"ב. ברי כי במשחק השחמט הסיני התלת מימדי ומרובה הכלים והשחקנים, סביר כי תתגלנה עמדות מנוגדות אף בין בעלי ברית.
הנושא לשמו התכנסנו, עומד ותלוי הינו- תורכיה ותפיסתה במרחב מלגו ומלבר בדגש על עידן רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן. ראש וראשית בהסכמה בין הדוברים, עלתה הבנת היסוד אודות היותה של תורכיה מדינה "אמיתית" ולכידה, זאת בהנגדה מוחלטת למרחב הערבי. הבנת יסוד חשובה של תורכיה בעידן ארדואן היא שהולך ונבנה בה תמהיל חזק ומעניין של לאומניות תורכית שורשית בשילוב זהות דתית אסלאמית מן הזרם הסוני באסכולה החאנאפית (עוד נחזור לנושא זה בקווי השבר בין תורכיה ומצרים שאוזכרו ביניהם). עניין זה מגיע בשילוב היומרה להנהגה פאן-אסלאמית בשם בניה של תנועת "האחים המסלמים". מקבילה לתפיסה זו באופן מעניין עומדת מקבילתה הלאומנית-דתית מהצד האריאנו-שיעי היא איראן ועוד ידובר בה.
לדידי אבקש בשוך ההקדמה להציע עמדה מאחדת או משלבת בין תפיסתו של שיפטן ודוראן אגב הצגת תיקונים ודיוקים. להבנת הטיעונים אבחר את המדינות השונות ביחס לתורכיה על פי סדר נפרד להטמעת הפסיפס כפי שהובע בדיון נשוא תגובה זו. ראשית נתחיל בתורכיה עצמה כלפי פנים (אולי מעין הדהוד פראפראזי על דברי קיסינג'ר ביחס להבנת יחסי החוץ של ישראל)- ארדואן עם כל מגמת ביצור מעמדו כשליט יחיד ומדכא אופוזיציה, עדיין נשען על קואליציה כפולת ראש. הוא עדיין רחוק מעמדה של אוטוקרטיות מוחלטת. הקואליציה במישור הפרלמנטרי והאיזורי-מוניציפלי מחברת בין ה-AKP (מפלגת הצדק והפיתוח הלאומית-דתית של ארדואן) ל-MHP (המפלגה התורכית חילונית-פאשיסטית וגזענית, כימני בעצמי הגדרות אלו אינן מושחתות לשווא). הקואליציה במישור הדמוגרפי מחברת בין אזרחי תורכיה הלאומיים בפריפריה של הערים הגדולות (בדגש על אנקרה ואיסטנבול) ובמרחב הכפרי בשילוב מיעוט כורדי גדול ההולך וגדל ושזור בחייה של תורכיה ללא יכולת הפרד. הדבר מתייחס בעיקר לניגוד, שהוא האופוזיציה בדמות האליטה התורכית העירונית והחילונית המתרכזת ברובה סביב מפלגת השלטון ההסטורית- CHP- מפלגת הרפובליקה של אתא-תורכ מייסד תורכיה המודרנית.
על אופוזיציות לארדואן ניתן לדבר על ה-CHP, כורדים חתרניים (אוזכר ה-PKK על ידי דוראן ועוד נשוב לעניין הכורדי) בייחוד כשחלקם באוכלוסיה התורכית עבר את ה-30% ועוד היד הדמוגרפית שלהם נטויה. עניין זה קריטי לנוכח הזכרון הצרוב והמסוכן על אודות אירידנטה בתורכיה (עם ניחוח ארמני) וה-"טיפול" בה ואף במיוחד החלק הכורדי במעשה. מבלוט ד'אבוטאולו שהיה שר החוץ המפורסם שאוזכר מימי "אפס סכסוכים" הפך במחי "האביב הערבי" לאופוזיציה לארדואן ואף הקים מפלגה עצמאית. אחרון, כחיכוך עם ארה"ב נמצא פתחוללה גולן (הנמצא פיזית בארה"ב) ותנועתו שדווקא על רקע דיקדוקי עניות מול ארדואן נמצאים הם משני צידי המתרס.
מתוך זאת ממילא גם מובן חלק מהיחס ליהודים, יהדות וישראל. ראשית יש להזכיר שתחת ארדואן מצב הקהילה היהודית בתורכיה גופא, הלך והדרדר, זאת גם ללא רדיפה ממוסדת רשמית ושאינה כזו. רבים מבניה מ-2003 ועד היום עשו כבר מאמצים כבירים לעזוב את מכורתם. אמנם הם אינם סובלים כבימי הנייטרליות התורכית במלחמת העולם ה-2, תחת שלטון אינונו החד מפלגתי (ממשיכו של אתא תורכ) אך זו בגדר נחמה פורתא. ב-2013 פרצו מהומות באיסטנבול על רקע רצון הממשל המקומי להרוס חלק מפארק עירוני- טקסים גאזי למען בניין מרכז מסחרי. האופוזיציה לארדואן מחתה בשל סמליותו ההסטורית לתורכיה המודרנית והרצון למחותה לכאורה, ובמקרה אחד בו ירד לעם, ארדואן בעצמו נתפס בעין המצלמה משתמש במונח שפת ביבים תורכי שורשי ביחס למפגין שהגיע קרוב אליו- "בן ישראל".
ביחס לישראל עצמה יש השקפה מעניינת, מחד גיסא היחסים הכלכליים לא נותקו, נפט מאזרביג'אן (שדות באקו ליד ובתוך הים הכספי) עוברים דרך צינור החוצה את תורכיה ומשם לנמל וליעד. מוצרים תורכיים לגמרי או למחצה ממשיכים להגיע משם וייצוא ישראלי ממשיך להגיע לשם. דרג היחסים הדיפלומטיים אמנם הורד לרמה קונסולרית בלבד אך ממשיך להתקיים. תיירות מסויימת ממשיכה להתקיים לכיוון התורכי בדגש על האוכלוסיה הערבית בישראל ומאותגרי שיער ראש שהפרוטה לא מצויה בכיסם בקרב גברים בישראל בכלל. מאידך גיסא נמצאות הבעיות- נציגות חמא"ס במדינה קיבלה מקום לתיאום וביצוע פיגועים וחתרנות נגד ישראל, די להזכיר בתור דוגמא את חלקו של חמא"ס בתורכיה בראשות צלאח אלערורי בתיאום חטיפת שלושת הנערים בצומת גוש עציון ב-2014. אין זה כדי לומר כאילו יש הפרדה בין זרוע "מדינית" ל-"צבאית" כהגדרת דוראן בשעשוע, אך זוהי נקודת לוויין לפעילות צבאית בת חורין של רצועת עזה כיישות מדינית נפרדת ולכך גם ישראל מתייחסת כדברי שיפטן. נוסף על כך העובדה שתורכיה הפכה למקום אירוח עבור מחבלים שישראל גירשה משטחה או מכלאה, די להזכיר את אמנה מונה, רוצחת של הנער אופיר רחום ודמות שהפכה למנהיגת נשים במתקני כליאה ישראליים עבור מרצחות על רקע לאומני. נקודות נוספות הן- א. סיפור המווי מרמרה וקידום מעמד תורכיה ביחס לרצועת עזה שאוזכרה בשיחה, ב. מעורבות תורכיה בשילוב התנועה האסלאמית בישראל, דרך עמותת TIKA -"מורשתינו" בחתרנות, ופעילות הומינטרית ופיננסית במרחבי ירושלים המסלמית בדגש על הרובע המסלמי בעיר העתיקה ושכונות הגובלות בה, ג. ניסיון השגת השפעה וחתירה בהר הבית ודחיקת המעמד הירדני המיוחד בו אגב, קידום פעילות אנטישמית ואנטי ישראלית בשמה בתוכו. ד. מאבק מאקרו-כלכלי וימי-מרחבי מול ישראל על רקע שליטה במים הכלכליים ובמרחב הימי-לוגיסטי במזרח הים התיכון, נושא קשר הגז הטבעי והחשמל ושינועם הם חלק מהעניין, תורכיה מנהלת משחק עצמאי אימפריאלי שמתיימר להכריז על אגן הים התיכון כ-"מארה נוסטרום" (הים שלנו הרומי קלאסי) ועוין את הקשר היווני-קפריסאי-ישראלי-מצרי. כל המהלך בשילוב ההתגרות הימית מול יוון, משלב את ראש הגשר התורכי מול לוב המערבית מתוך רצון לתחום את עוצמתה במרחב הימי בואכה איטליה.
הלאה צומח העניין מול מצרים מצד תורכיה, מעבר לויכוח על עתיד לוב והמאבק על ההגמוניה הימית (פלא שמצרים מחפשת צוללות- תיק 3000 מישהו?, נושאות מסוקים ונחתות), נכנס גם הנושא שאוזכר בדמות האחים המסלמים ובכלל העניין ההסטורי ביניהן. ראשית יש לזכור שראש וראשון המורדים (מחוץ לאירופה) באמפריה העת'מאנית באופן עצמאי הייתה מצרים בתחילת המאה ה-19, הלאומיות המצרית צמחה לה (אולי היחידה האותנטית במרחב הערבי כולו) מתוך האיון התורכי-עות'מאני. לאחר מכן הייתה זו תנועת האחים המסלמים שצמחה במצרים 4 שנים לאחר הכרזת ביטול הח'ליפות באופן רשמי על ידי תורכיה של אתא תורכ וכתגובה רשמית-רעיונית לה. ממילא על רקע המאבק להגמוניה בתנועה מובן למה מורסי (כפי שאוזכר על ידי דוראן) התנגד להגעת ארדואן לעזה והמשיך את הקו המצרי כמתווך מול ישראל וחמא"ס. הבדל נוסף שאוזכר לעיל, הוא האסכולה הדתית, זו התורכית היא חנאפית- הנותנת מקום מהותי למנהג המקומי, הכלת תנועות סופיות על מנהגיהן הרווחות דווקא בתורכיה ולא במצרים. קבלת מערכת חוקים חילונית מקבילה לזו הדתית-שריעה בדמות הקאנון מייסודו של הסולטן סולימאן המפואר, יסוד השיטה העדתית-דתית ומקום חשוב לעדות דתיות לא אסלאמיות תחת עול המדינה (דבר הבא לידי ביטוי למשל בזו היהודית, בו לחכם באשי מעמד ראש עדה על מוסדותיה והקדשיה כווקף והוא כפקיד מדינה הנהנה ממעמד שאף מתבטא בבגדיו המיוצרים והמוזמנים עד היום באופן ייחודי באותו מפעל בתורכיה עבור הרב הראשי הספרדי בישראל). מאידך האסכולה החנבלית במצרים הקיצונית ביותר שהיוותה הבסיס לתנועת האחים המסלמים, הג'האד האסלאמי המצרי (איימן אלזוואהירי שהפך סגנו של בן לאדן) והתנועה הסלפית המיוצגת במצרים על ידי מפלגת "נור".
היחס לאחים המסלמים מצריך מעבר חד לקטאר בכל הסיפור, יש לזכור שלצד הבסיס האמריקני הגדול בה, ישנו גם בסיס תורכי ונקודת הארכימדס התורכית במפרץ הפרסי. קטאר היא הבית לאלג'זירה (לה גם משרדים בירושלים, האינטרס הישראלי בכך מוטעה אם נמשיך את היחס ששיפטן העלה ביחס לעזה) שהייתה הזרז והגורם הראשי מאחורי התנעת "האביב הערבי" והחתרנות תחת כלל המשטרים הערביים במרחב ובכלל אצבע בעינה של ערב הסעודית. גם מול מצרים זה היה בעיה במיוחד לנוכח אירוח שייח' יוסוף אלקארדווי המצרי ושימוש בו לשידור וחתרנות אסלאמית של אחים לכלל העולם הערבי. קטאר מנהלת משחק מסוכן ואיראן רואה בה נקודת משען לחתרנות ומהפכנות בעולם הערבי והאסלאמי בכלל ובפרט במרחב המפרץ הפרסי. הצד השני הוא תורכיה שהולכת ונחזית כזרוע הצבאית והדיפלומטית של המאבק הזה בעוד קטאר משמשת כזרוע הפיננסית והתעמולתית שלו.
נקודה זו דורשת חציית גוף מים במפרץ ומשם לאיראן, איראן ותורכיה הן יריבות, על אף הנסיון להפגש אהדדי רוחאני וארדואן ובסוצ'י בשילוב עם פוטין, היריבות במקומה עומדת. בראשית מגיע הפער הדתי והלאומני-אמפריאלי. ב-1501 קמה השושלת הצפווית באיראן וכוננה אותה כממלכה שיעית, הפרץ האימפריאלי איראני נבלם בקרב צ'ילדיראן מול העת'מאנים בשנת 1514 בו הוכו שוק על ירך וחזרה להתכנסות בתוך מרחבי איראן "הקטנה". הזכרון ההסטורי במזרח התיכון הוא ארוך, איראן כמגנת השיעה והעות'מאנים כנציגת הסונה הראשית וכמעין המשך הח'ליפות זה המתכון המוחלט להתנגשות רבתי. איראן בזכרון הלאומי שלה (כפי שמובע בספר המלכים הפרסי- שאח'נמה של עבדול קאסם פיירדוסי) רואה בתורכיה את הארכי אויב המוחלט. האזרים/אזרבייג'אנים כפי שאוזכרו בשיחה הם נושא נפיץ נוסף בסיפור, זאת מבלי לזנוח את המאבק בסוריה. ראשית צפון עיראק והנפט (ממילא מובן למה הם לא בדיוק ששו לתת לאמריקאים לתקוף מצפון מבסיס אינצ'רליק ב-2003 כשהם לא זוכים בשלל) נחזה מאז תום מלחמת העולם ה-1 כשטח תורכי גזול, הבריטים לקחו את שטח 3 המחוזות הצפוניים שם שלא כדין לדידם, וכמובן גם הנושא הכורדי הרגיש במקום, זה נוסף שמעולם לא בא על תיקונו. סוריה במאבק גלוי לצד הבעיה הכורדית, ישנם תורכמנים רבים בייחוד בצפון סוריה שחלקם הפכו פליטים שתורכיה פרסה עליהם חסות ולצד הצורך בנקם באסד על ה-PKK ובלימת הכורדים, נכנס הצורך לקדם השתלטות על אזורים תורכמניים מעבר לגבול התורכי המקורי (הדוגמא המקורית של פולקס-דויטשה וגרמניה כמו גם הדאגה לפליטים היא חלק מזה). איראן בצד השיעי וקידום הפיכת סוריה לחלק מהאמפריה הפרסית, גררה את המאבק לפינה הזו. מאידך גיסא אסור לשכוח שהיו אלו הסכרים התורכיים (על שם אתא תורכ) על מקורות נהר הפרת שייבשו את המרחב החקלאי הסורי והכלכלה הסורית ומשם הדרך קצרה למלחמה ומאבק שעוד ארוכה הדרך הנצפית לסיומה. במאמר מוסגר אסור לשכוח את הקשר והחסות התורכית לדאע"ש על שינוע הנפט שלהם החוצה דרך תורכיה (ייתכן שאף בנו של ארדואן בעצמו היה מעורב בנושא) וכן כנראה גם ג'בהת אלנוסרה והמודיעין התורכי. המאבק של הקואליציה המערבית ברשות ארה"ב בדאע"ש לא בדיוק צבר נקודות אהדה בתורכיה. איראן מצידה אמרה תודה ומכאן הקפיצה לנושא האזרי.
המאבק ששוב ניצת בימים האחרונים בנגורנו-קאראבך בין ארמניה והאזרים, הזכיר לכולנו שוב את הקשר הישראלי לנושא, כמו גם את האיראנים. זה נושא רגיש ולו בשל הפזורה האזרית באיראן ובשילוב אזריותם (האמיתית או המומצאת) של ראשי המשטר האיראני (חמנאי עצמו ואולי אף אחד מראשי משמרות המהפכה). תורכיה רואה באזרים חלק מהמרחב ומהתפיסה הפאן-תוראנית ומהעממים התורכמניים המאכלסים את מרחבי ערבות אסיה מהבוספורוס ועד האויגרים בסין במחוז שינג'יאנג (ומכאן גם הדאגה להם מול סין). המאבק כאן חריף עוד יותר זאת במיוחד לאחר הנסיגה הסובייטית מצפון איראן זמן מה לאחר תום מלחמת העולם ה-2 והותרה מאחור של רפובליקת בובות סובייטית/קומוניסטית אזרית בצפון איראן. פעולות הנקם האיראניות במרחב האזרי לאחר הנסיגה הסובייטית היו חריפים לעילא וכמובן חלק מהזכרון ההסטורי הארוך במרחב. אזרבייג'אן עצמה נותרה תחת שליטה סובייטית עד תום המלחמה הקרה. איראן כחלק מה-"נדבך הצפוני" (כמוה גם תורכיה) מול ברית המועצות ועל גבולה ראתה בקווקז נושא כאוב ובלתי פתור (כמו גם חלק מהחלום על האמפריה האיראנית) בדיוק כמו תורכיה וחלומותיה שם משכבר הימים והמאבקים מול רוסיה הצארית (עוד סיבה למה אין בדיוק "ברית משולשת" לא שם ולא אף פעם על אף הפוטו-אופ בסוצ'י במפגש התלת-צדדי).
לאחר הנושא האזרי צריך גם להתייחס לזה הכורדי, הסיבה המרכזית לחוסר במדינה משלהם במרחב הוא פיצולם בין מדינות חזקות שלא רוצות בעצמאותם. כן גם פיצולם הרעיוני הפנימי, אין ליכוד פנימי כורדי ולכן אין על מה לדבר על תמיכה מאוחדת בהם. הכורדים מפוצלים בין סוריה, תורכיה, איראן ועיראק כמו גם ביניהם שמאל (PKK ותורכיה גופא), ימין (YPG סוריה) ומרכז קרוע (עיראקי בין טלאבאני ובאראזני) והפזורה באיראן שמורידה ראש ואחרים שבכלל הצטרפו לדאע"ש בשעתו, בוקה ומבולקה. הנסיון של מייק דוראן לצבוע את כלל הכורדים בצבע אחיד PKK גנרי הוא לא רציני בעליל. אותם אמריקאים שתמכו ב-YPG בסוריה (אמיתי או מדומה) לא בדיוק רצו לראות בפיצול עיראק ומרחב עצמאי לכורדים שם בצפון, שלא לדבר על הכנסת התורכים לשם כזכור לעיל (ועל אף ההסטוריה הרומנטית הישראלית שם בהררי כורדיסטאן העיראקית).
מילה בהתייחסות לנושא אירופה בכלל וגרמניה בפרט, הגם שתורכיה עושה מאמצים כבירים לתת בית לפליטי סוריה, אי אפשר שלא לשכוח שחלק מהותי מהם תורכמנים בעצמם עם אינטרס תורכי בהם ובמצבם. תורכיה עדיין מחזיקה בפליטים כחרב מעל אירופה וככזו סוחטת ויתורים וכספים מהם, לא ניתן להתעלם ולומר שתורכיה מגיעה נקיית ידיים לנושא הזה. המעורבות התורכית האגרסיבית בקהילה התורכית בגרמניה גם היא אומרת דרשני ואולי אף ארדואן עצמו מקווה לשיתוף פעולה גרמנו-תורכי אחר שישיב את ימי הזוהר שלהם מלפני מאה שנה. המעורבות מול רוסיה היא ריקוד טנגו לא ברור, מחד ניגוד סוריה, מאידך קניית מערכות נשק אנטי-נאט"ו. מחד מאבק על לוב מול רוסיה ומאידך הליכה לקנוסה על הפלת המטוס הרוסי. אפשר גם להוסיף את הנושא האוקראיני והמרחב בים השחור ומאידך מתן מעבר חופשי לרוסים לים התיכון והעמקת ההאחזות בה. ישנו גם נושא הנפט והגז בצינורות מול רוסיה ובתוך תורכיה ומאידך מה שמתחולל בים התיכון בתחום הגז.
לסיום, על אידאולוגיה מול ריאליזם, שאלת השאלות היא האם נסיגה אמריקנית מהמזרח התיכון ובדלנות בכלל היא נתון קיים חסר טעם וריח או שלו כשלעצמו יש "סירחון" אידאי שהכרחו לא בצידו? בימי "פוסט אמפריום"/סוף פאקס אמריקנה/קריסת הסדר העולמי החדש שטבע ג'ורג' בוש האב- האם דוראן עצמו מגיע נקי מאידאה ביחס למרחב ולמוטיבציות המניעות את קריאתו? והאם לחשש של שיפטן מהמצב החדש יש מקום? (ואולי במאמר מוסגר, הגיע הזמן שהאפרוח הישראלי יפרוס כנפיים?)

יום חמישי, 6 באוגוסט 2020

שתי אצבעות מביירות

לפני שאתחיל ארצה להביא פה מדבריו של אהוד יערי על הרקע-
"החומרים הוחזקו שם, כולם ידעו שהחומרים האלה, הם שבע שנים שם. האונייה הייתה בדרכה מגיאורגיה למוזמביק, בשל תקלה טכנית היא פורקת בביירות, הבעלים נוטשים וכו'. שבע שנים זה יושב שם. החומר הזה משמש לדברים חיוביים כמו הכנת דשנים לחקלאות, אבל מצד שני יכול לשמש לייצור, ומשמש לייצור, חומרי נפץ תעשייתיים. אבל יש להם עוד אספקט, בחומרים האלה אפשר לאלתר דלק לטילים. מישהו היה מוכן להשלים עם זה, והמישהו הזה חייב להיות בחיזבאללה, שהחומר הזה 2,700 טונות שוכב שם ב-64,000 שקים. הנמל כולו נהרס, זה נמל שמקבל 3,000 אוניות בשנה. כרגע ללבנון אין נמל, היא לא תבקש את חיפה, אולי משהו בצפון. אבל אני רוצה לומר משהו שנשמט מהדיון האין סופי הזה אצלנו, במה קרה שם. צריך לזכור – מי שמנהל את נמל ביירות בפועל ולא בתואר זה גיסו של נסראללה, ראש שירותי הביטחון של חיזבאללה, נשוי לאחותו של נסראללה - זה האיש. אצלנו, כולנו יזכרו שבחיוך מבטל כזה מסר לנו את הגופות של שני החיילים ההרוגים שלנו בעסקת החליפין. הוא האיש על פיו יישק דבר בנמל לבנון, אותו צריך לשאול וממנו צריך לקבל תשובה, אלא שהוא לא נוהג לדבר בפומבי".


לאחר דבריו של יערי, אוסיף כמה משלי-

חשוב לזכור כמה נתונים חשובים- 1. נכון, הפעם האחרונה שנעשה מפקד אוכלוסין בלבנון היה ב-1932, ועל בסיסו וממצאיו מבוצע בפועל החלוקה הפוליטית במדינה, אליו נוסף הסכם שנחתם בסעודיה ב-1989- הסכם טאא'ף, שעדכן קמעה את המצב, הנקודה היא שכיום ניתן כמעט בוודאות להצהיר על רוב דמוגרפי שיעי בלבנון (לא מסלמי כי אם נקודתית שיעי, קרי מעל 50%), ואם זה כך אז הרוב קובע והרוב הזה הוא איפסו פאקטו חזבאללה. 2. מזה זמן ידוע עוד מימי צדאם חסין ה"עליזים" שכל הגורמים באיזור משחקים הרבה על חומרים בעלי שימוש כפול, זאת אומרת ברבים מתעשיות המוות ותוצריה משחקים חומרים שניתן לומר עליהם גם שיש להם שימוש צידי אזרחי תמים, ל-כ-א-ו-ר-ה. משל הספקנו לשכוח את ימי הפיצוצים בפיגועי ההתאבדות הגדולים באוטובוסים, בארים וכדו' שהיו על בסיס חומרי נפץ הודפים שהופקו מדשנים כימיים כגון במקרה זה. 3. בדבריו של משה פייגלין ובהבהרות שנוספו להם בפייסבוק, הודגשו 2 דברים שבחרנו לפסוח עליהם- א.) האיש היה רס"ן בחיל ההנדסה, עם יותר מיד ורגל בתחום חומרי הנפץ לסוגיהם. ב.) בדבריו הבאים לאחר מכן הזכיר לנו את נאומו של ראש הממשלה באו"ם עם מלפני שנתיים וחצי בו הראה בתמונת לוויין עם סימונים נלווים- קטע באותו נמל (לא נמל התעופה, כי אם הנמל הימי דנן) ימי המאכלס מפעלים ומחסנים של חזבאללה עבור טילים ופרוייקט הדיוק שלהם. נכון, היו שהעירו במקום כי מדובר בחלקים שונים של הנמל במרחק כמה ק"מ זה מזה, אך מאידך חלפו שנתיים מאז ויותר ודברים יכולים להשתנות במיוחד כשאתה שולט בנמל ומבואותיו. אפשר גם לשער כי המיקום הראשוני בנמל עבר שינוי בעקבות הגילוי הפומבי של ישראל.

4. במבט בלתי מקצועי שלי, בצילום שהופץ במרשתת ממקום קרוב יחסית ובקו ישיר לאיזור מוקד הפיצוץ, נראה בבירור שהיה פיצוץ קטן מאוד יחסית ראשוני, ולאחריו שריפה שהשתוללה במחסן לצד ממגורת הדגן. לאחר כמה עשרות שניות, מתרחש פיצוץ בינוני (עדיין רק במחסן עצמו) ולאחריו בתוך סבך העשן, רואים בבירור פיצוצי משנה קטנים ורבים, אז נכון שהתירוץ הרשמי הוא ככל הנראה זיקוקים, אך ידוע שגם פריימרים של טילים (חומר נפץ הודף שמשגר את הטיל לדרך) עלולים להתנהג באופן דומה בתנאים דומים. הפיצוץ הגדול מגיע לאחר מכן בסמוך.


לאחר כל זאת, יש לומר שיש בהחלט יסוד יותר מסביר להניח שמדובר במשהו בעל מטרה זדונית שטוב לנו, כן כן, ט-ו-ב ל-נ-ו שפוצץ שם ולא אצלנו. ואפשר בהחלט לשמוח על האלטרנטיבה! שאם אני צריך לבחור בינינו ובינם, אז אין שאלה בכלל. מי שבכל זאת מדגדג לו לבכות על נזקי המשנה, ראוי הוא שיגדל עמוד שדרה באם "אנושיותו", הסלקטיבית להפליא, מגלה את אותה רמת נהי, בכי ושיגור גלי אנרגיה בלתי נראים לכל אסון אנושי רב נפגעים על פני הגלובוס. מה לי ילד שנפגע בביירות או ילד שנפגע בשריפת הבניין בלונדון-
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%A4%D7%9C

או ילד שנפגע מטורנדו או הוריקן בארה"ב, או כזה שנפגע בצונמי בפוקושימה או בתאילנד (אם למנות אסונות מהשנים האחרונות).


יום שני, 20 ביולי 2020

וידוי לוהט

שלום, אני נתנאל והתקינות הפוליטית שלי, דמות בסיכון גבוה, נמלטה דרך החלון ללא שוב.
כאחד העם המוזן מכל העברים והקיוונים (האיות במכוון), נוכחתי בפעם המי יודע כמה, בכמה אמיתות יסוד במדינתי.
ברס-פובליקה הלבנטינית, ישנם שלושה מדרגים של אוכלוסיה הניצבים בפני החוק ואכיפתו במרחב.
הראשונים- אפשר לקרוא להם מכל הבא ליד- "אחוס"לים", "ישראל הראשונה" או כת גזע האדונים הישראלי וכת דיליה. הם ושכמותם, נמצאים מעל החוק ואכיפתו, משל כל רעיון ה-סיביטאס (האזרחות בפוליס והיות מיושב כאחד האזרח) לא נוגע אליהם ובהם. כל ניסיון לחבר להם עבירות כולל מאלו החמורות ביותר מטואטא מתחת לשטיח, טפלון גמור. הם, ילדיהם, חבריהם ומלחכי פינכתם דלגו קלות כמו הרץ הקנייתי מעל הדברים הבאים (ובדקו היטב כל סיפור, יש הרבה)- רצח, אונס, הטרדה מינית, פדופיליה, שוד, פגע וברח, גזל משאבי וכספי ציבור, הונאה, גניבת דעת וזהות, בגידה, מגע עם סוכן זר וכל עבירת צווארון לבן שניתן להעלות על הדעת---טפלון גמור.
מיותר לציין שבקרבם כל התנהלות אכיפתית בעידן הקורונה ברמת הפגנות, או סתם ברחובה של עיר, כמעט בל יראה, בל ימצא ובל ידווח.
השניים- "ישראל השניה"/"חוטבי העצים"/"עפים שבבים"/"משגיחי הכשרות"/"קוני למל"/"בשר תותחים"/"מרוקאנרים"/"צ'חצ'חים" וכו', עליהם ושכמותם נכתב, נאכף ונפסק החוק ירום הודו ועד כוש.
הקבוצה השלישית- קבוצת המיעוט שרובה משתייך לדת האחווה והשלום מהטונדרה של לאפלנד. הם נמצאים מתחת לחוק, החוק לא חל ולא נאכף על אסונות טבע ו/או חיית השדה, לא ניתן להחיל חוק או לדרוש מהם להיות חלק ממרחב הסיביטאס שכן זה דורש מימד של אחריות אישית מחד והסכמה חברתית מאידך, וזה לא קיים שם.
quis civis q

יום שני, 6 במאי 2019

דווקא ביום השואה

כבמתוך הערפילים הגיח פיגוע הירי האחרון סמוך לסן דייגו, קליפורניה. יום השואה חוזר ומשמש כנס פוליטי עבור הטיעון שלשנאת יהודים ויהדות (האחרון רלוונטי רק בחו"ל, יהודי-דתי/חרדי שגר בארץ לא יקבל ולו פרומיל של אהדה תקשורתית-אליטיסטית היה ויותקף על רקע "טרור"/"לאומני" או כל הבל אחר, השוו בבקשה היחס לטבח הברברי בבית הכנסת בהר נוף מול היחס שקיבל בית הכנסת של חב"ד עתה...) מסוגל רק "האדם הלבן"/בעל מוצא אירופי וזהות רקע נוצרית. שנאת יהודים בכל תרגום אחר, לפתע פתאום מקבל "הצדקות" ותירוצים. כשנשחטו בני הזוג גבי ורבקי הולצברג בטבח במומבאי, הודו, והתברר כי הם מפעילים בית חב"ד ולא נציגות רשמית של מדינת ישראל, והטבח בוצע בידי מוסלמים דוברי אורדו ללא שום "הנמקה-ישראלית", והתגובה........דממה.
ישנה שריטה עמוקה וקשה במעבד הנתונים של "כת גזע האדונים הישראלי", אלו שעומדים על המשמר שלא יילקחו מהם מוקדי הכח שלהם ב"מדינת היודנראטים והקאסטנרים שלכם" (כדבריו של רודולף ורבה, מחבר הדוח המפורסם על המתחולל במחנות ההשמדה בפולין). הם לא מסוגלים להבין שנאת יהודים ממקור אחר, בעל צבע עור אחר, בעל לבוש אחר, ובשפה שמקורה איננה בציר המחבר שבין ורשה-ברלין-רומא-האג-פריז-מדריד-בריסל-לונדון. לדידם זה מושג שלא קיים לגביהם. הניסיון להסביר להם על קיימות המושג מחוץ למרחבי "המערב" משול לניסיון להסביר את משחק השחמט ללוטרה.
מאידך גיסא, במיוחד, מוכחשת ומסולפת אנטישמיות המגיעה מצד השמאל הבינלאומי, ויהיה אשר יהיה האג'נדה המובילה אותו- אדום, שחור, ורוד, ירוק או כלל צבעי הקשת...
אות ומופת לכל זה צף אך ממש לאחרונה עם פרסום הקריקטורה האנטישמית ב-"ניו יורק שטירמר", סליחה..."טיימס".
שנאת יהודים ויהדות המוביל לרצח אופי ומשם לרצח פיזי של יהודים ממשיים מתרחש מעשים שבכל יום, יהא אשר יהא מקורם וצבעם.
במאמר מוסגר אוסיף כי יחסית לזמן שחלף מאז קמילתם של המשטרים הפאשיסטיים במערב, כמות ואיכות התמיכה בתפיסות של שנאת יהודים מהכיוון הזה של האגף הלאומני, נמצאים הרחק משיאם ובפועל אינם קרובים לא רעיונית ולא ממסדית להשגת מוסרות השלטון והשליטה
על הרשות המבצעת של מדינה מערבית כלשהי, הפחד הקמאי מפניהם הפך לטירוף מערכות אי-ראציונלי. אציין גם שדווקא בעידן בו תפיסות לאומיות-מערביות חוזרות ותופסות משקל פוליטי, חלק משמעותי דווקא רוצה בקרבת מדינת ישראל, גם אם לא תמיד יהודים מקומיים "נהנים" מכך. ייתכן גם שישנם אי אלו גורמי שוליים בתוך אותם תנועות המחזיקים בדעות מעין אלו, אך הם לא המושכים בחוטים ולא נמצאים באור הזרקורים של התנועות הללו. בזמן זה לנוכח בריתות אלו ומגעים בין מפלגות לאומיות במערב לישראל, חשוב אף להדגיש ולהציע את מודל הרעיון הלאומי היהודי ולהראות כי "אפשר אחרת", ואז אולי יצמח מכל הסיפור הזה- "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
הערת אגב אחרונה, אינני נאיבי ואני מבין היטב שלפחות אצל חלק מאותן תנועות לאומיות ואף לאומניות, עלולות בהחלט לצעוד יחד עם הערצה לדמויות פאשיסטיות או משתפי פעולה עם הגרמנים במלחמת העולם ה-2 הסוחבים מטען שלילי כללי או למצער כלפי יהודים בלבד. כן הוא הדבר לגבי ניסיון לטשטש את אותו "שיתוף פעולה" או להתכחש לרכוש או פיצויים המגיעים ליהודים מתקופה זו ובמדינה הנתונה לדיון. נוסף עליהם גם האפשרות של הערצה לדמויות שליליות מבחינתנו מהעבר הרחוק יותר. עם עניין זה ישנו צורך להתמודד, וצריך לשאול את עצמנו מה נצטרך לבלוע ולהלבין ומה נצטרך לשים לו קו אדום...

יום שבת, 26 במאי 2018

ראש ממשלת הודו מודי

במהלך ביקורו היום של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי בישראל, הגיע לבקר את הילד מוישי הולצברג שניצל בדרך לא דרך בפיגוע-טבח של "לשכר א-טויבה" לפני כמעט 9 שנים.
ברצוני להזכיר כמה נקודות בקשר לזה, כדי לרענן זכרון ולא להאיר כמה דברים הדורשים שחזור.
1.) הודו הוציאה להורג בתליה את המחבל הבודד שנתפס חי בתום הפיגוע-טבח! אני חוזר- הודו. דמוקרטיה. הוציאה להורג את המחבל היחיד שנתפס חי לאחר הפעולה. המחבל לא יושב בכלא הודי, מקבל סלולרי מוברח מחברי פרלמנט הודי, הוא לא עושה דוקטורט בפתוחה של הודו, הוא לא יושב לסעודות שחיתות בחגים מסלמיים, הוא לא מקבל משכורת ממשלת פאקיסטאן. הוא נשלח להריח את הפרחים מן השורש, נקודה.
שופך דם האדם, האדם בדמו יישפך, כי בצלם אלוהים ברא את האדם.
על כן, מצער שזה דבר שצריך שוב ושוב להעלות מחדש, אבל עונש מוות במשפט בזק הוא הדבר ב-"ה" הידיעה שישראל צריכה וחייבת! ליישם למפגעים ביהודים במדינה יהודית בשל היותם יהודים.
סיסמאות "ירקב בכלא" לא שווים את הנייר.
2.) בסרט דוקומנטרי בעל חשיבות עליונה (אם לא צפיתם, אנא צפו)
https://www.youtube.com/watch?v=JDROrLtc6GM
שייחודו הוא בכך שלאורך הסרט המתאר ועוקב אחר הפיגוע ותנועת המחבלים ברחובות מומבאי, בדגש על יירוטי השיחות של המחבלים ביניהם ובין מפעיליהם שביצע המודיעין ההודי און ליין בשידור חי, את הסרט מלווים כתוביות באנגלית בחלקים שבהם מדובר בשפות/ניבים של תת היבשת ההודית.
ברצוני למקד את החלק בסרט בו מתואר ההכנה והמתקפה עצמה בבית חב"ד. הנושא הוא מדהים והבינו כאן היטב! מדובר בחבורת מחבלים מתועבת מסלמית! שאינה דוברת ערבית כלל וכלל, זהותם האתנית אינה ערבית (כי אם מכמה שבטים דוברי אורדו בפאקיסטאן) ואין להם לכאורה כל עניין עם ישראל. יתרה מכך, בית חב"ד מצד שני איננו מוסד ישראלי רשמי כי אם גוף ארגוני יהודי ומזוהה ככזה בעלמא.
לפני המתקפה בסמוך לבית חב"ד, כפי שמתועד און ליין בסרט, אומר מפורשות מפעיל הטובחים ממקום שבתו בפאקיסטאן למחבלים- "כל אחד (יהודי) שאתה הורגים במקום זה (בית חב"ד) שווה 50 הינדים שהרגתם בכל מקום אחר".
זהו משפט מפתח שכדאי שכל אחד ואחד מכם ישים על לוח ליבו שעה שמוכרים לכם לוקשים בסטייל שמדובר בשנאה על רקע "הסכסוך" או שרק נוצרים-לבנים עם תסביך גזעי מסוגלים לשנוא יהודי באשר הוא.
3.) אני חוסך את התיאורים הגרפיים אליהם נחשפתי (בקריאה, לא בתמונות או וידאו) לרצח ואז להתעללות בגופות של גבריאל (גבי) ורבקי הולצברג בבית חב"ד, אבל אומר כך כדי לסבר את האוזן, מי שרוצה לקבל כיוון של מה שהם עברו מוזמן לקרוא על מאורעות תרפ"ט בחברון, על התמונות והתיאורים הגרפיים של מה שעברו יהודי חברון, אם יש לך קיבה רגישה, לא תעמוד בזה.
רק כדי שתבינו עם מי יש לנו עסק..

יום שלישי, 10 באפריל 2018

"האחים המסלמים", צביקה יחזקאלי והעולם המערבי

העיניים שנשואות לסוריה ותקועות במנעד בינה ובין עזה, מפספסות את עומק הבעיה הניצבת מול הציוויליזציה המערבית. צביקה יחזקאלי עשה עבודה נהדרת בהעלאת "הג'האד הרדום" על נס, ועל המתחולל במערב מתחת לאף הרשויות ואוכלוסיית הרוב הלא-מסלמי, הנשארים בבערותם ובחוסר מודעותם.
קל לחפש את המטבע מתחת לפנס, אלקעידא לנגזרותיו ודאע"ש למשל, הם קלים להצבעה (אם כי נסייג לגבי חזב אלתחריר או גורמים סלפים אחרים במערב) ומציאה כי כוונתיהם ישירות ומטרותיהם מיידיות. "האחים המסלמים" מאידך, כ"אחיהם" למה שאני מכנה- "האסלאם המהפכני/חתרני"- השיעים שמכורתם באיראן, פועלים בדרכים אחרות ומטרותיהם ארוכות טווח. 
הציווילזציה האסלאמית נשענה במידה רבה על האמפריה העת'מאנית בהעמידה את הג'האד נגד שאר העולם על ראש שמחתה. לאחר ביטול הח'ליפות באופן רשמי על ידי תורכיה של אתא-תורכ, נותרה לפתע מכתש אדיר מימדים של חוסר בציווילזיציה האסלאמית, באין נציג רשמי שיטול את לפיד הג'האד. החוסר אף יצר ריק שלטוני פנים-אסלאמי ועל הנבלה פשטו עופות הפרס לגווניהם. תנועת האחים שנוסדה במצרים על ידי חסן אלבנא ב-1928, הלכה וצמחה והשתכללה. אך מה שמעניין מבחינתנו, זה השורש שתנועה זו הכתה במערב. תנועת האחים המסלמים ויומרתם להיות גוף ייצוגי (בלבושים שונים) של כלל המסלמים כמיעוט בציוויליזציה המערבית, נוסד וזה צריך לומר, אצל גרמניה הנאצית. עיתונאי-חוקר בשם איאן ג'ונסון מתעד זאת בספרו- "מסגד במינכן". גרמניה הנאצית חיפשה ומצאה אחים לדרך במזרח התיכון בקרב הציווילזציה האסלאמית בכלל ובעולם הערבי בפרט. מסגד קטן בעיר מינכן וחסר חשיבות ברישא, היה ראש הגשר של תנועת "האחים המסלמים" אל תוך אירופה עוד במעט לפני פרוץ מלחמת העולם ה-2.
החברים לדרך חברו גם למופתי הירושלמי הידוע לשמצה, חאג' מחמד אמין אלחסיני, בסייעם למאמץ לגייס מסלמים למאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית, בדגש על הכשרת אימאמים לשירות סמוך לשדה הקרב לתמיכה וגיוס חיילים מסלמים לוואפן-SS, לוורמאכט ולצבא ולאסוב. המאגרים המיידיים לצורך כך הגיעו מאוכלוסין מסלמים בבלקנים, וכן שבויי מלחמה מקרב חיילי מושבות בריטיות וצרפתיות, ובמיוחד מקרב שבויי מלחמה מהצבא האדום הסובייטי. שירות אנשי ה"אחוואן" בקרב הכשרות דתיות לשדה קרב, תעמולה מסלמית לשאר העולם ובייחוד זה הנלחם בגרמניה הנאצית, ובגיוס נוספים למאמץ הכולל, הצמיח מאוחר יותר לאחר תום המלחמה את היסוד לגיוס חלק מחבריהם לשירות גופי הביון המערביים בנסיונם לחדור מעבר למסך הברזל של ברית המועצות (מי שרוצה להתחיל להבין גם הקשר המערבי למה שהתחיל 30 שנה לאחר מכן באפגניסטאן מול הסובייטים, שיחקור מהיכן הכל התחיל, קוצר הראות של ימי המלחמה הקרה "העליזים"). 
את מלאכת החתרנות ארוכת הטווח, למדו האחים דווקא אצל המערב, סוכניות הביון שפעלו לחתור תחת אוכלוסיות במדינות במצב ביניים שיש חשש שיפלו שדוד לרגלי העולם הקומוניסטי ברשות ברית המועצות. הכלים והאמצעים נלמדו היטב ועתה הם מיושמים כלפי המערב עצמו ועבור מטרות הציווליזציה האסלאמית. הסכמים שנחתמו בין הליגה הערבית, ארגון הועידה האסלאמית לבין האיחוד האירופי ומדינות מפתח באיחוד, ריפדו את קידום מטרות "האחים המסלמים" ופיעפועם לתוך הציווליזציה המערבית הקולטת, החוקרת ג'יזל ליטמן ("בת יאור") בספרה- "אירו-ערביה", תיעדה זאת היטב. כלל "האחים" לא יפעילו אלימות ברמת המאקרו ובטח לא אלימות המזוהה ישירות כ"טרור". לכל היותר יהיו מעשי מיקרו-טרוריזם, לרוב מופנים אל תוך הבית פנימה כדי לאחד את השורות. מי שרוצה להזכר איך פעלו בויאטנאם, הוייטקונג וצעדי החתרנות שלהם עד למכה בפטיש הסופית, יכול להתחיל להסיק מסקנות לגבי הדרך אותה נראה בהכרח בעשורים הקרובים במערב-אירופה. 
אזכור אגבי גם לגבי השיטות השיעיות, אי אפשר בלעדיהם, די לציין את המוערבות שלהם בסחר הסמים העולמי, ובדגש על הסתמכות על קהילות בדרום ומרכז אמריקה בכדי לקדם את ענייניהם בעולם החדש, ומאידך גיסא אוכלוסין תומכים באירופה. פונקציות אחרות של עולם הפשע לא זרים להם (גביית דמי-חסות/פרוטקשן, האזורים האפורים של ענף הנדל"ן, זנות, סחר בבני אדם, השתלטות על ענף "החלאל" הכלל מסלמי, איגודי נהגי מוניות ועובדי נמלים, תעופה וים כאחד וכו'), כל זה מהווה את עמוד השדרה הכלכלי (וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר גם איסוף כספי "דעווה"-הטפה וכן את כספי ה"זכאת" מהאוכלוסין המסלמי המיודע והלא-מיודע כאחד) עבור המשך קידום מטרות הציווילזציה האסלאמית במערב מחד וקידום מטרותיה של איראן מאידך.