העיניים שנשואות לסוריה ותקועות במנעד בינה ובין עזה, מפספסות את עומק הבעיה הניצבת מול הציוויליזציה המערבית. צביקה יחזקאלי עשה עבודה נהדרת בהעלאת "הג'האד הרדום" על נס, ועל המתחולל במערב מתחת לאף הרשויות ואוכלוסיית הרוב הלא-מסלמי, הנשארים בבערותם ובחוסר מודעותם.
קל לחפש את המטבע מתחת לפנס, אלקעידא לנגזרותיו ודאע"ש למשל, הם קלים להצבעה (אם כי נסייג לגבי חזב אלתחריר או גורמים סלפים אחרים במערב) ומציאה כי כוונתיהם ישירות ומטרותיהם מיידיות. "האחים המסלמים" מאידך, כ"אחיהם" למה שאני מכנה- "האסלאם המהפכני/חתרני"- השיעים שמכורתם באיראן, פועלים בדרכים אחרות ומטרותיהם ארוכות טווח.
הציווילזציה האסלאמית נשענה במידה רבה על האמפריה העת'מאנית בהעמידה את הג'האד נגד שאר העולם על ראש שמחתה. לאחר ביטול הח'ליפות באופן רשמי על ידי תורכיה של אתא-תורכ, נותרה לפתע מכתש אדיר מימדים של חוסר בציווילזיציה האסלאמית, באין נציג רשמי שיטול את לפיד הג'האד. החוסר אף יצר ריק שלטוני פנים-אסלאמי ועל הנבלה פשטו עופות הפרס לגווניהם. תנועת האחים שנוסדה במצרים על ידי חסן אלבנא ב-1928, הלכה וצמחה והשתכללה. אך מה שמעניין מבחינתנו, זה השורש שתנועה זו הכתה במערב. תנועת האחים המסלמים ויומרתם להיות גוף ייצוגי (בלבושים שונים) של כלל המסלמים כמיעוט בציוויליזציה המערבית, נוסד וזה צריך לומר, אצל גרמניה הנאצית. עיתונאי-חוקר בשם איאן ג'ונסון מתעד זאת בספרו- "מסגד במינכן". גרמניה הנאצית חיפשה ומצאה אחים לדרך במזרח התיכון בקרב הציווילזציה האסלאמית בכלל ובעולם הערבי בפרט. מסגד קטן בעיר מינכן וחסר חשיבות ברישא, היה ראש הגשר של תנועת "האחים המסלמים" אל תוך אירופה עוד במעט לפני פרוץ מלחמת העולם ה-2.
החברים לדרך חברו גם למופתי הירושלמי הידוע לשמצה, חאג' מחמד אמין אלחסיני, בסייעם למאמץ לגייס מסלמים למאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית, בדגש על הכשרת אימאמים לשירות סמוך לשדה הקרב לתמיכה וגיוס חיילים מסלמים לוואפן-SS, לוורמאכט ולצבא ולאסוב. המאגרים המיידיים לצורך כך הגיעו מאוכלוסין מסלמים בבלקנים, וכן שבויי מלחמה מקרב חיילי מושבות בריטיות וצרפתיות, ובמיוחד מקרב שבויי מלחמה מהצבא האדום הסובייטי. שירות אנשי ה"אחוואן" בקרב הכשרות דתיות לשדה קרב, תעמולה מסלמית לשאר העולם ובייחוד זה הנלחם בגרמניה הנאצית, ובגיוס נוספים למאמץ הכולל, הצמיח מאוחר יותר לאחר תום המלחמה את היסוד לגיוס חלק מחבריהם לשירות גופי הביון המערביים בנסיונם לחדור מעבר למסך הברזל של ברית המועצות (מי שרוצה להתחיל להבין גם הקשר המערבי למה שהתחיל 30 שנה לאחר מכן באפגניסטאן מול הסובייטים, שיחקור מהיכן הכל התחיל, קוצר הראות של ימי המלחמה הקרה "העליזים").
את מלאכת החתרנות ארוכת הטווח, למדו האחים דווקא אצל המערב, סוכניות הביון שפעלו לחתור תחת אוכלוסיות במדינות במצב ביניים שיש חשש שיפלו שדוד לרגלי העולם הקומוניסטי ברשות ברית המועצות. הכלים והאמצעים נלמדו היטב ועתה הם מיושמים כלפי המערב עצמו ועבור מטרות הציווליזציה האסלאמית. הסכמים שנחתמו בין הליגה הערבית, ארגון הועידה האסלאמית לבין האיחוד האירופי ומדינות מפתח באיחוד, ריפדו את קידום מטרות "האחים המסלמים" ופיעפועם לתוך הציווליזציה המערבית הקולטת, החוקרת ג'יזל ליטמן ("בת יאור") בספרה- "אירו-ערביה", תיעדה זאת היטב. כלל "האחים" לא יפעילו אלימות ברמת המאקרו ובטח לא אלימות המזוהה ישירות כ"טרור". לכל היותר יהיו מעשי מיקרו-טרוריזם, לרוב מופנים אל תוך הבית פנימה כדי לאחד את השורות. מי שרוצה להזכר איך פעלו בויאטנאם, הוייטקונג וצעדי החתרנות שלהם עד למכה בפטיש הסופית, יכול להתחיל להסיק מסקנות לגבי הדרך אותה נראה בהכרח בעשורים הקרובים במערב-אירופה.
אזכור אגבי גם לגבי השיטות השיעיות, אי אפשר בלעדיהם, די לציין את המוערבות שלהם בסחר הסמים העולמי, ובדגש על הסתמכות על קהילות בדרום ומרכז אמריקה בכדי לקדם את ענייניהם בעולם החדש, ומאידך גיסא אוכלוסין תומכים באירופה. פונקציות אחרות של עולם הפשע לא זרים להם (גביית דמי-חסות/פרוטקשן, האזורים האפורים של ענף הנדל"ן, זנות, סחר בבני אדם, השתלטות על ענף "החלאל" הכלל מסלמי, איגודי נהגי מוניות ועובדי נמלים, תעופה וים כאחד וכו'), כל זה מהווה את עמוד השדרה הכלכלי (וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר גם איסוף כספי "דעווה"-הטפה וכן את כספי ה"זכאת" מהאוכלוסין המסלמי המיודע והלא-מיודע כאחד) עבור המשך קידום מטרות הציווילזציה האסלאמית במערב מחד וקידום מטרותיה של איראן מאידך.
קל לחפש את המטבע מתחת לפנס, אלקעידא לנגזרותיו ודאע"ש למשל, הם קלים להצבעה (אם כי נסייג לגבי חזב אלתחריר או גורמים סלפים אחרים במערב) ומציאה כי כוונתיהם ישירות ומטרותיהם מיידיות. "האחים המסלמים" מאידך, כ"אחיהם" למה שאני מכנה- "האסלאם המהפכני/חתרני"- השיעים שמכורתם באיראן, פועלים בדרכים אחרות ומטרותיהם ארוכות טווח.
הציווילזציה האסלאמית נשענה במידה רבה על האמפריה העת'מאנית בהעמידה את הג'האד נגד שאר העולם על ראש שמחתה. לאחר ביטול הח'ליפות באופן רשמי על ידי תורכיה של אתא-תורכ, נותרה לפתע מכתש אדיר מימדים של חוסר בציווילזיציה האסלאמית, באין נציג רשמי שיטול את לפיד הג'האד. החוסר אף יצר ריק שלטוני פנים-אסלאמי ועל הנבלה פשטו עופות הפרס לגווניהם. תנועת האחים שנוסדה במצרים על ידי חסן אלבנא ב-1928, הלכה וצמחה והשתכללה. אך מה שמעניין מבחינתנו, זה השורש שתנועה זו הכתה במערב. תנועת האחים המסלמים ויומרתם להיות גוף ייצוגי (בלבושים שונים) של כלל המסלמים כמיעוט בציוויליזציה המערבית, נוסד וזה צריך לומר, אצל גרמניה הנאצית. עיתונאי-חוקר בשם איאן ג'ונסון מתעד זאת בספרו- "מסגד במינכן". גרמניה הנאצית חיפשה ומצאה אחים לדרך במזרח התיכון בקרב הציווילזציה האסלאמית בכלל ובעולם הערבי בפרט. מסגד קטן בעיר מינכן וחסר חשיבות ברישא, היה ראש הגשר של תנועת "האחים המסלמים" אל תוך אירופה עוד במעט לפני פרוץ מלחמת העולם ה-2.
החברים לדרך חברו גם למופתי הירושלמי הידוע לשמצה, חאג' מחמד אמין אלחסיני, בסייעם למאמץ לגייס מסלמים למאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית, בדגש על הכשרת אימאמים לשירות סמוך לשדה הקרב לתמיכה וגיוס חיילים מסלמים לוואפן-SS, לוורמאכט ולצבא ולאסוב. המאגרים המיידיים לצורך כך הגיעו מאוכלוסין מסלמים בבלקנים, וכן שבויי מלחמה מקרב חיילי מושבות בריטיות וצרפתיות, ובמיוחד מקרב שבויי מלחמה מהצבא האדום הסובייטי. שירות אנשי ה"אחוואן" בקרב הכשרות דתיות לשדה קרב, תעמולה מסלמית לשאר העולם ובייחוד זה הנלחם בגרמניה הנאצית, ובגיוס נוספים למאמץ הכולל, הצמיח מאוחר יותר לאחר תום המלחמה את היסוד לגיוס חלק מחבריהם לשירות גופי הביון המערביים בנסיונם לחדור מעבר למסך הברזל של ברית המועצות (מי שרוצה להתחיל להבין גם הקשר המערבי למה שהתחיל 30 שנה לאחר מכן באפגניסטאן מול הסובייטים, שיחקור מהיכן הכל התחיל, קוצר הראות של ימי המלחמה הקרה "העליזים").
את מלאכת החתרנות ארוכת הטווח, למדו האחים דווקא אצל המערב, סוכניות הביון שפעלו לחתור תחת אוכלוסיות במדינות במצב ביניים שיש חשש שיפלו שדוד לרגלי העולם הקומוניסטי ברשות ברית המועצות. הכלים והאמצעים נלמדו היטב ועתה הם מיושמים כלפי המערב עצמו ועבור מטרות הציווליזציה האסלאמית. הסכמים שנחתמו בין הליגה הערבית, ארגון הועידה האסלאמית לבין האיחוד האירופי ומדינות מפתח באיחוד, ריפדו את קידום מטרות "האחים המסלמים" ופיעפועם לתוך הציווליזציה המערבית הקולטת, החוקרת ג'יזל ליטמן ("בת יאור") בספרה- "אירו-ערביה", תיעדה זאת היטב. כלל "האחים" לא יפעילו אלימות ברמת המאקרו ובטח לא אלימות המזוהה ישירות כ"טרור". לכל היותר יהיו מעשי מיקרו-טרוריזם, לרוב מופנים אל תוך הבית פנימה כדי לאחד את השורות. מי שרוצה להזכר איך פעלו בויאטנאם, הוייטקונג וצעדי החתרנות שלהם עד למכה בפטיש הסופית, יכול להתחיל להסיק מסקנות לגבי הדרך אותה נראה בהכרח בעשורים הקרובים במערב-אירופה.
אזכור אגבי גם לגבי השיטות השיעיות, אי אפשר בלעדיהם, די לציין את המוערבות שלהם בסחר הסמים העולמי, ובדגש על הסתמכות על קהילות בדרום ומרכז אמריקה בכדי לקדם את ענייניהם בעולם החדש, ומאידך גיסא אוכלוסין תומכים באירופה. פונקציות אחרות של עולם הפשע לא זרים להם (גביית דמי-חסות/פרוטקשן, האזורים האפורים של ענף הנדל"ן, זנות, סחר בבני אדם, השתלטות על ענף "החלאל" הכלל מסלמי, איגודי נהגי מוניות ועובדי נמלים, תעופה וים כאחד וכו'), כל זה מהווה את עמוד השדרה הכלכלי (וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר גם איסוף כספי "דעווה"-הטפה וכן את כספי ה"זכאת" מהאוכלוסין המסלמי המיודע והלא-מיודע כאחד) עבור המשך קידום מטרות הציווילזציה האסלאמית במערב מחד וקידום מטרותיה של איראן מאידך.
