לפני שבועיים שבתי מטיול בזק בן 4 ימים בברלין-
בירת גרמניה. בראש ובראשונה מה שהיכה בי היה הרוחב של העיר, זה מה שהעיר מייצגת-
רוחב. מה שניו-יורק הקרינה בגובה כסמל, סמלה של ברלין מתבטא ברוחב. שבילי האופניים
הייעודיים בכביש ובמדרכה כאחד, כל רחוב הוא שדרה רחבה דו סטרית ותלת נתיבית לפחות
(מורשת הרייך השני שביקש להצעיד את צבאו לאורכה ולרוחבה של העיר). אי אפשר בלי
לציין את המונומנטים והאנדרטאות [הרייכסטאג, בית נשיא גרמניה (הבית הלבן הגרמני),
כנסיית "השן השבורה", פסל ביסמרק, רחבת אוניברסיטת הומבולדט, יד הנצחון
וכיכר אלת הנצחון, שער ברנדנבורג וכיכר פריז לצד השגרירויות המרכזיות במקום (כמו
האמריקנית והצרפתית) ומצד שני רציף 17 בשרלוטנבורג ממנו נלקחו יהודי ברלין
"למזרח", וילה ואנזה, "שלושת הטרורים" בדמות שיירי מרתפי
המשרד הראשי לבטחון הרייך RSHA, בגובה פני הקרקע שיירי חומת ברלין (ואי אפשר לשכוח את צ'ק פוינט צ'רלי...)
ומאחורה מטה רשות המיסים הברלינאי (של מדינת ברלין במסגרת היותה של גרמניה מדינה
פדרלית) שהייתה פעם המטה הראשי של הלופטוואפה].
ברלין
במעמדה כמרכז גרמניה וריאלית, גרמניה כמרכז וכתפיה הרחבות של האיחוד האירופי
בכללותו, מייצגת אמירה, אמירה פוסט לאומית. המונומנטים החלולים ובנייני הענק
הריקים במזרח העיר שעודם משוועים לייעוד או להריסה, שואלים עצמם שם לאחר האיחוד
הגרמני בנפילת חומת ברלין, מה הלאה? לדידי, תשלובת בסיסי חיל האוויר ופיקוד אירופה
האמריקני ברהאמשטיין מזכירים לגרמנים ולגרמניה בכלל שאל להם לעשות שטויות על בסיס
האמירה הפופולרית בקרב נשות גרמניה בתום המלחמה- "טוב רוסי אחד על הבטן מאשר
אמריקני מעל הראש". לאחר זאת אזכיר שדווקא ברלין היא זו שיוצאת מגדרה
במילותיה וכספיה להטיף לנו מוסר בירושלים. הכיצד זו מעזה?! ברלין שדווקא בעקבות איחודה
והפלת חומותיה והכרה בה מחדש להיותה בירת גרמניה המאוחדת, ובמידה רבה הולכת והופכת
להיות "גרמאניה" המכה של היבשת בחזונו של היטלר רק במרכזו של איחוד
אירופי. ברלין זו מתיימרת להטיף מוסר, להכווין ולקבוע כי ירושלים, בירת הנצח
היהודית-ישראלית (העיר שהייתה אקס טריטוריה בין נחלת שבט יהודה לשבט בנימין, בארץ
יהודה), תהיה מחולקת או למצער כזו שאיננו רשמית בידי המדינה היהודית ואל לה לקבוע
את בירתה שם, העיר בה דוד המלך חנה. אוי לה לבושה.
ברלין
של "האמפריה הרומית הקדושה", היא היא , המתיימרת להיות תחליפה של רומא,
ועל משקל שם כותר ספרו של משה הס- "רומי וירושלים", ישנו כאן מעמד ברלין
וירושלים. ועל משקל דברי חז"ל במסכת מגילה בתלמוד הבבלי- "תעקר זו קסרי בת
אדום שהיא היתה מטרופולין של מלכים איכא דאמרי דמרבי בה מלכי ואיכא דאמרי דמוקמי מינה
מלכי קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי
וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מליאה
זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו". ברלין וירושלים לא יכולות לדור בכפיפה אחת,
לא קיומית ולא רעיונית. המדהים הוא שעיר אחרת, שסמלה הוא – רומא החדשה- הלא היא
וושינגטון די.סי., משם דווקא יוצאת הקריאה לכיוון ירושלים- קריית מלך- "כי
מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". ברלין לעומת זאת חולמת על עיר שתשאה שממה.
מבט קצר בהסטוריה של ירושלים מעלה שתחת שלטון מוסלמי, ירושלים היא עיר של עליבות
ועזובה, לא קרית מלך. ובנימה של דור שלישי לניצולי שואה, אומר, שדינה של ברלין היה
וצריך להיות, למען הצדק- חורבן, טוטאלי ומוחלט. לא כזה של אחרי מלחמת העולם ה-2,
אלא כמראה פני הירח או מגרש חניה רדיואקטיבי.
Hierosolyma
Victor
