בשוך עניין הרב הראשי הצבאי, סיפור אישי-
חיל החינוך, פוליטרוקים ותפיסה צה"לית ולמה לא ננצח (קישור לאשכול אחרון איציק).
סיפור אישי קטן בו ארצה לשתף אתכם שבא להעיד על עומק הבעיה במישור המערכתי:
==================================
הזמן: שנת 2007. המקום: בסיס שיזפון, חדר שיעורים/תדריכים גדודי של גדוד עזוז 198 (גדוד הכנה לחטיבת השריון 188) המאורע: העברת שיעור "תודעת אויב" על סוריה לחיילי פלוגת המפקדה של הגדוד. הנוכחים: עבדכם הנאמן (עוזר קצין מודיעין של הגדוד- להלן "ע. קמ"ן") שמעביר את ההרצאה ומולי כ-40 חיילים ובתוכם קצין המודיעין הגדודי- מפקדי הישיר וכן מש"קית חינוך הגדודית.
לאחר התיאור הסכמטי, אקדים ואומר כי את השיעור הכנתי מראש על בסיס ידע קודם שלי ובהתבסס על מצגת/מערך שיעור ממוחשב אותה ערכתי ותיקנתי ביוזמתי על בסיס מצגת קודמת של חיל המודיעין.
המצגת המקורית אופיינה ב"צה"ליות" מובהקת, דהיינו- בכל מקום בו דובר על האינטרסים והמניעים של סוריה דברו על עניינים צבאיים, גאוגרפיים-טופוגרפיים וכלכליים ומעט חברתיים. מה שהיה חסר מאוד במצגת הוא כל המימד הדתי-עדתי בסוריה על מניעיו. עבדכם הנאמן טרח לתקן את המעוות מתוך מטרה להסביר ולהבין את האויב נכוחה (עניין שקיבל משנה תוקף במהלך מלחמת האזרחים בסוריה וה"אביב הערבי" נגד אסד 5 שנים לאחר העברת ההרצאה).
ההרצאה החלה בתיאור הסכמטי ובהמשך עברה גם למימד הדתי-עדתי (בבחינת דע את האויב מכל היבטיו). בדיוק בשלב הזה נכנסה לפעולה מש"קית החינוך היקרה (ברי כי לא מדובר בבחורה נבערת מדעת) וטרחה לחבל בהרצאה בצרור שאלות קנטרניות שמטרתן היחידה להרוס את ההרצאה בדגש על החלק שכה טרחתי בחיבורו. משטרחה המטרוניתא למסמס את המשך הדברים, נאלץ הקמ"ן לקחת את המושכות ולסיים את ההרצאה בעוד פסקותיים על הנושא וחדל.
