"קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים".
"הגמל לא רואה את דבשתו" ...
שיוך אתני ערבי או שיוך דתי מסלמי מעלה לעיתים כמה סיסמאות והתקפות נדושות עד כי נדמה כי דוברם המציא מחדש את הרדוקציו אד אבסורדום.
שיוך אתני ערבי או שיוך דתי מסלמי מעלה לעיתים כמה סיסמאות והתקפות נדושות עד כי נדמה כי דוברם המציא מחדש את הרדוקציו אד אבסורדום.
נושא גזע וגזענות הוא בין המובילים אם לא המוביל את הרשימה בתחום זה.
רק כמה דברים כרבר קופצים לתודעה כאשר מעלים את נושא הגזענות בעולם
המסלמי בכלל והערבי בפרט.
ראשית, הבה ניתן בהם טעמים, גזענות היא אפליה שלילית ו/או דעה קדומה ,
מכלילה ולא מבוססת באשר למוצאו האתני של אדם, לרוב זה מתקשר גם לצבע עורו ועיניו
ותווי פניו של אדם.
מאידך גיסא, אין נושא אחזקה באידאולוגיה מסוימת או תפיסה אמונית/דתית
מסוימת כדי להשתייך על הציר הגזעי/גזעני (על אף ה"שיחדש" שעושים
המשתייכים רעיונית לציר פוליטי מסויים, כדי להרחיב את המושג רדוקציו אד אבסורדום).
אמנה כאן כמה נקודות שהופכות לפתע פתאום את הנושא לנהיר ואת דובריו
לנושאי האבסורד.
1. אדם שחור עור מכונה אינהרנטית בשפה הערבית –"עבד", עד היום
ניתן למצוא ברחבי העולם המסלמי והערבי בפרט (מסעודיה ועד מאוריטניה, במיוחד
באפריקה) עבדים שחורי עור המקבלים יחס של עבד כפי שהיה זה עידן ועידנים (חייו
מותרים, ומקבל יחס של חפץ מדבר) ולא כל הגדרה
"פוסט-מודרנית"/"מרכסיסטית" של עבדים, ולא, אין זה שווה לחייו
של איש הייטק.
2. מסלמים חדשים לאורך ההסטוריה, במיוחד כאלו שאינם אתנית ערבים, היו
מכונים –"מוואלים", היו מסלמים סוג ב' וחיובו לשלם את מס הקרקע-
"חאראג'" לאדונים מהחצי האי ערב, כובשיהם לפנים.
3. לנוכח ההסתייגות מהרחבת המושג גזענות, עדיין אי אפשר שלא לשים לב ליחס
למיעוטים דתיים בעולם המסלמי וגורלם לאחר זמן, גם כיום ברחבי המזרח התיכון, הדבר
נכון אף למיעוטים אתניים (פרסים מול ערבים, כורדים, אשורים, ארמנים וצ'רקסים).
4. ההגדרה הכוללת לאדם שחור עור על פי מוצאו ללא הבדלים
"סודאא'" או "סודאני", כאשר הגדרה זו כוללת את כל המרחב
האפריקאי דרומית לקו מרוקו/אלג'יריה/לוב/מצרים, ונקרא בערבית כאיזור גאוגרפי כולל
"א-סודאן" משל אין הבדל בין מוזמביק לניגריה ובין קרן אפריקה לכל השאר.
5. עבדים שחורים בהסטוריה המסלמית היו תמיד אנשי חצר-סריסים
("פרווילגיה" שלא הייתה שמורה כמעט לאף מוצא אתני אחר) או עבדי שדות
חקלאות בתחומים שונים (מפורסמים ביותר הם הזנג'-כינוי "כושי" בערבית,
שעבדו בשדות קני הסוכר בדרום עראק וניהלו מרד כושל מפורסם בח'ליפות העבאסית במאה
ה-9 לספירה). עבדי ניהול ופקידות גבוהה כמו גם עבדים צבאיים היו עניין שהיה שמור
בעיקר לעממים תורכמניים, מונגוליים וסרבו-בלקניים.
היוצא מהכלל היו צבא העבדים השחורים של
ממלכת האע'לבים קצרת המועד והמרחב בתוניסיה במאות ה-9 ותחילת ה-10.
